עדאלה פנה לוועדה למתחמים מועדפים לדיור בדרישה לבטל את הפקדת התכנית להרחבת ההתנחלות רמות
מרכז עדאלה פנה, בתיאום עם הקואליציה לזכויות הפלסטינים בירושלים, בשם עמותת ילידי ליפתא הירושלמית ופליטים מהכפר, ובשם המועצה המקומית הכפרית בית איקסא, לוועדה למתחמים מועדפים לדיור בירושלים, בדרישה לבטל את הפקדת התכנית להרחבת ההתנחלות רמות ולהימנע מקידומה של התכנית בעתיד. ע"פ התכנית, ההתנחלות רמות תורחב בכ-419 דונם על ידי הוספת 1,435 יחידות דיור ו- 240 יחידת לדיור מיוחד, שטחי מסחר, מבנים למוסדות ציבור ועוד. חלקה הגדול של התכנית מצוי על הקרקעות ההיסטוריות של הכפר העקור ליפתא, ועל הקרקעות של הכפר בית איקסא.
עורכות הדין סוהאד בשארה ומאיסאנה מוראני טענו, הן במכתב בשם פליטי ליפתא והן במכתב בשם המועצה בית איקסא, כי התכנית חלה על שטח כבוש ומשכך דינה להתבטל: "המשפט הבינלאומי ההומניטארי מחייב את ישראל לדאוג לצרכיה החיוניים של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בשטחים הכבושים, לא לבצע שינויים יסודיים בשטחים אלה, ולא להפקיע אדמות כבושות למען מטרות פוליטיות. לעומת זאת, התכנית מפקיעה שטחים פלסטיניים כבושים ופוגעת בזכויות החיוניות של פליטי ליפתא ותושבי בית איקסא, כשתכליתה העיקרית הינה פוליטית ולא לגיטימית. עניין לנו בתכנית המשנה באופן מהותי את המארג המרחבי והדמוגרפי באזור עליו היא חלה על ידי הרחבת התנחלות רמות והעברת אוכלוסייה אזרחית של הכוח הכובש לשטח כבוש, דבר המנוגד למשפט הבינלאומי שחל על מדינת ישראל ככוח כובש באזור."
במכתבה בשם המועצה האזורית בית איקסא, טענה עו"ד בשארה כי מדובר בהמשך ההפרות של החוק הבינלאומי מצד ישראל: "התכנית הנדונה מהווה המשך למדיניות הבלתי חוקית של בניית התנחלויות בשטחים הכבושים משנת 1967. התכנית חלה על שטחי קרקעות רחבים של הכפר הפלסטיני בית איקסא בו שוכנים כיום כ- 2500 תושבים. התכנית איננה משרתת את תושבי בית איקסא ותמנע ניצול השטחים הנ"ל לצורכי חקלאות ו/או פיתוח כלכלי ו/או לצורכי מגורים בעתיד של הכפר ותפעל להמשך שינוי האופי המרחבי והדמוגרפי של האזור הכבוש עליו היא חלה."
בנוסף, עורכות הדין בשארה ומוראני טענו ביחס לחלקים מקרקעות ליפתא הנמצאים בשטח ישראל, כי מדובר בהפקעת הזכויות של ילידי הכפר על אדמותיהם: "התוכנית מבקשת להקים על אדמותיהם של פליטי ליפתא יחידות דיור ולשווקן לציבור. פעולה זה בעצם כמוה, מבחינת בעלי הקרקעות, כמכירת המקרקעין לידיים פרטיות ובכך, פעולה זו, הלכה למעשה, מפקיעה כל זכות שהייתה קנויה לפליטים על אדמותיהם וזאת חרף מעמדם המיוחד של נכסים אלה מבחינה משפטית, היסטורית ופוליטית. על המלחמה בשנת 1948, אשר הולידה את סוגיית הפליטים הפלסטינים, חלים דיני המלחמה הבינלאומיים. ולכן על מאורעותיה ותוצאותיה אלה חלים עקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי. תקנה 46 לתקנות הנספחות לאמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה משנת 1907 קובעת את הצורך בכיבוד זכות הקניין הפרטי והיא אוסרת באופן מפורש על הפקעת רכוש פרטי.
בנוסף, נטען בשני המכתבים כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של פליטי ליפתא ותושבי הכפר בית איקסא. עורכות הדין בשארה ומוראני כתבו כי התוכנית פוגעת קשות בזכותם של פליטי ליפתא ושל תושבי בית איקסא לקניין, תביא להפקעה סופית של שטחים נרחבים מליפתא ומבית איקסא, ופעולה זו נעשית תוך העדפה מוחלטת של האינטרסים של הכוח הכובש. "הרחבת ההתנחלות על קרקעות השייכות לפליטי ליפתא ומועצת בית איקסא, על רקע אי-חוקיותה של התכנית מלכתחילה, מהווה ללא ספק הפרה של הזכות לקניין", אומרים במרכז עדאלה.