בעלי קרקעות בכפר אללג'ון תובעים לרשום על שמם אדמות שהופקעו מהם לפני יותר מ-50 שנה

הודעה לעיתונות
14.6.2006

בעלי קרקעות בכפר אללג'ון תובעים לרשום על שמם אדמות שהופקעו מהם לפני יותר מ-50 שנה

ב-31 במאי 2006 הגיש עדאלה לבית משפט המחוזי בנצרת את טיעוניו נגד הפקעת חלק מאדמות הכפר אללג'ון, סמוך לאום אלפחם. הטיעונים הוגשו במסגרת תיקי הסדר קרקעות המתנהלים באותו אזור.

אדמות אללג'ון היו חלק מאדמות אום-אלפחם, הנמצאות באזור צומת מגידו, נפת יזרעאל. בפני בית המשפט המחוזי בנצרת תלויים ועומדים תיקי הסדר זכויות במקרקעין בחלק מהשטח הבנוי של אדמות אלה, גוש 20420. שטח זה, המוערך בכ-200 דונם, הופקע עם שטחים נוספים ב-15 בנובמבר 1953. השטח הופקע על פי הודעה שהוציא שר האוצר אז, לוי אשכול, בתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג- 1953 (להלן, חוק רכישת מקרקעין-1953). לפי הודעת השר הופקע שטח כולל של כ-34,600 דונם מאדמות הכפר אום–אלפחם, לצורכי התיישבות ופיתוח חיוניים.

מאז ההפקעה ולמשך יותר מחמישים שנה טרם שימשה הקרקע הנ"ל למטרת ההפקעה וטרם נעשה בה כל שימוש לצורך שצוין בהודעת השר. הגוש שבהסדר, נכון להיום, אינו מנוצל להתיישבות.

בנסיבות האמורות, טענו עורכי הדין עאדל בדיר וסוהאד בשארה מעדאלה בשם בעלי הקרקע, יש להכריז על ההפקעה נשוא ההסדר כבטלה מעיקרה. כן יש לרשום את המקרקעין על שם בעלי הקרקע, מכיוון שהזמן הרב שחלף בלי שבקרקע נעשה שימוש למטרת ההפקעה מעיד על העדר הצורך בהפקעה מלכתחילה.

בעלי הקרקע הוסיפו לעניין זה וטענו, כי שיהוי של יותר מחמישים שנה במימוש מטרת ההפקעה מצד הרשויות, מצביע על כך שמטרת ההפקעה ההתיישבותית הוזנחה, וכי אין עוד צורך התיישבותי בקרקע נשוא ההסדר. משפסק הצורך הציבורי מן הראוי להשיב את הקרקע לבעליה. כמו כן, השיהוי הנ"ל מצביע על חוסר הסבירות של המעשה המינהלי, ולכן יש הצדקה לביטול ההפקעה.

יתרה מזו, טענו בעלי הקרקע, העובדה שלא נעשה בקרקע נשוא ההסדר כל שימוש לצורכי התיישבות או פיתוח חיוניים במשך יותר מחמישים שנה, מעידה כי קביעתו של השר בעניין חיוניות הקרקע לצורכי התיישבות לא היתה נכונה, או שניתנה ממניעים פסולים ובחוסר סבירות.