בג"ץ נעתר לארגוני זכויות אדם: הוציא צו ביניים בעתירה נגד "חוק החרם" והורה על הרחבת ההרכב

בג"ץ נעתר היום לפניית מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח ושורה של ארגונים אזרחיים והוציא צו על תנאי בעתירה נגד "חוק החרם". בעקבות החלטת בג"ץ תידרש המדינה לנמק בתוך ארבעה חודשים (עד 14.03.2012) מדוע אין לפסול את החוק, אשר עורר ביקורת בקרב היועצים המשפטיים של הכנסת במהלך חקיקתו. כמו כן הוחלט כי הדיונים הבאים בעתירה ייערכו בפני הרכב מורחב של שופטים.

עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, אשר ייצגה את העותרים בדיון, אמרה היום בתגובה להחלטת בג"ץ: "אנו שמחים לגלות כי שופטי בית המשפט העליון זיהו את הבעייתיות החוקית בחוק, אשר פוגע קשות בחופש הביטוי והמחאה. חוק זה נולד בחטא ובניגוד לעמדתם של היועצים המשפטיים המלווים את תהליכי החקיקה, ולפיכך אין זה מפתיע שהוא יעמוד כעת למבחן רציני בבית המשפט העליון. אנו מקווים כי שופטי בג"ץ ישלימו את המלאכה וימחקו את החוק הבלתי דמוקרטי הזה מספר החוקים."

העתירה נגד חוק החרם הוגשה במרס האחרון על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, המייצגים שמונה ארגוני חברה אזרחית, חמישה מתוכם ארגוני זכויות אדם מהבולטים בישראל: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המוקד להגנת הפרט ויש דין. בנוסף עתרו שלושה ארגונים המקדמים חרם כלכלי במטרה להיאבק בכיבוש: קואליציית נשים לשלום, ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם. 

ביום רביעי האחרון דן בג"ץ בסוגיה בפני נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אסתר חיות וסלים ג'ובראן. בדיון פנה השופט ג'ובראן לבא-כוחה של המדינה, היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון, וביקש ממנו להתייחס לכך שהוא ויועצים משפטיים אחרים בכנסת ובממשלה אמרו כי החוק אינו חוקתי: "האם זה לא היה צריך להדליק נורה יותר אדומה כאשר יש טענות שהחוק פוגע בזכויות בסיסיות ביותר ובחופש הביטוי?" שאל ג'ובראן. ינון השיב: "אנחנו מצויים בסיטואציה חריגה שאנו מייצגים את הכנסת בהגנה על חוק שגם אנחנו סברנו שמרכיבים בו סובל מקשיים חוקתיים. בסופו של יום חוות הדעת של היועצים המשפטיים אינן מחייבות את חברי הכנסת."

חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקרא להימנע מקניית מוצרים מההתנחלויות או מהשתתפות באירועי תרבות המתקיימים בהן אף בלי הוכחת נזק. החוק גם מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו. "החוק מטיל 'תג מחיר' על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי, דווקא בנושאים הבוערים והשנויים ביותר במחלוקת. בכך הוא פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון," גורסים הארגונים שהגישו את העתירה.

העותרים ציינו כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון. הסנקציות החריפות שהחוק קובע יוצרות "אפקט מצנן", המרתיע מראש את מי שיבקשו להביע עמדה פוליטית באמצעות קריאה לחרם, ועל כן פגיעתו של החוק קיימת עוד בטרם הוגשה תביעה על בסיסו.

החוק ספג ביקורת נוקבת הן לפני אישורו בכנסת והן אחרי שאושר. ארגוני החברה האזרחית ביקרו בחריפות את מהות החוק, את ערכיו, תכליתו ופגיעתו בזכויות החוקתיות; בזירה הבינלאומית גינו את החוק ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, האיחוד האירופי ואף הממשל האמריקאי. גם היועץ המשפטי לכנסת הביע התנגדות חריפה לחוק, וקבע כי הוא מהווה "פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל."

העתירה