בג"ץ דן ב"חוק החרם"

בג"ץ דן היום לראשונה בעתירות נגד "חוק החרם". הדיון נערך בהרכב של שלושה שופטים: נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אסתר חיות וסלים ג'ובראן. לאחר שמיעת טענות העותרים והמשיבים הודיע הנשיא גרוניס כי החלטה בעניין הוצאת צו על תנאי צפויה להתקבל במועד מאוחר יותר. השופט ג'ובראן פנה לבא כוחה של המדינה, היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, ושאל "איך ההתייחסות שלכם ליחס השלילי של רוב היועצים המשפטיים אשר כמעט קטלו את החוק הזה, כולל אותך?" האם זה לא היה צריך להדליק נורה יותר אדומה?" ינון השיב: "אנו נמצאים בסיטואציה חריגה."

עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וארגונים אחרים טענו באמצעות עו"ד סאוסן זהר כי "זהו חוק מסוכן שפוגע בלב לבו של חופש הביטוי הפוליטי ואין לקבל את טענת המדינה שאינו מגביל את חופש הביטוי, שכן הוא מעקר את חופש הביטוי הפוליטי מתוכן." זהר הסבירה כי מדובר בעתירה עקרונית אשר אין להחיל עליה טענות של חוסר בשלות, שכן עצם קיומו של החוק כבר מייצר הגבלה ואפקט מצנן ומחייב את הפרט לשנות את התנהגותו באופן מיידי. זהר הביאה דוגמאות מהמשפט המשווה, שלפיהן דוקטרינת הבשלות (המאפשרת לדחות הכרעה עקרונית ולבחון כיצד החוק מיושם בפועל) ואמרה כי גם במערכת זו לא ניתן לדחות הכרעה עקרונית במקרים שבהם מדובר בחופש הביטוי.  

זהר הוסיפה: "יש לנו חוק שלם שמנסה להגביל את חופש הביטוי מכל הצדדים ­– ­החל בשלילת תקציבים מהמדינה, עבוד באיסור השתתפות במכרזים וכלה באיסור מתן הלוואות וערבויות מהמדינה. ההליך מתבצע על סמך החלטה של שרי האוצר והמשפטים כדי לשלול תקציבי מדינה ללא הגבלה. מי שעובר על החוק תלוי בהפעלת שיקול דעת של אלפי פרטים שגרים בהתנחלויות, שכל אחד מהם יכול לתבוע כאשר גובה הפיצוי לא מוגבל. אנחנו במערב פרוע."

עו"ד דן יקיר, המייצג גם הוא את העותרים, הוסיף וטען כי "החשיבות של התקיפה הישירה של החוק היא שאין לחייב אדם להיפגע בזכויות הישירות שלו כתנאי לטעון נגד חוקתיות החוק. הפגיעה הזאת כבר התממשה כי יש אנשים שכבר עצרו את עצמם מלהתבטא בשל החשש מהסנקציה."

השופט ג'ובראן פנה לבא כוחה של המדינה, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, וביקש ממנו להתייחס לכך שהוא ויועצים משפטיים אחרים בכנסת ובממשלה אמרו כי החוק אינו חוקתי: "איך ההתייחסות שלכם ליחס השלילי של רוב היועצים המשפטיים אשר כמעט קטלו את החוק הזה כולל אותך?" שאל ג'ובראן. "האם זה לא היה צריך להדליק נורה יותר אדומה כאשר יש טענות שהחוק פוגע בזכויות בסיסיות ביותר ובחופש הביטוי?"

ינון השיב כי "אנחנו מצויים בסיטואציה חריגה שבה אנו מייצגים את הכנסת בהגנה על חוק שגם אנחנו סברנו שמרכיבים בו סובלים מקשיים חוקתיים. אנחנו לא מסתירים את זה, הדברים נאמרו בפרוטוקולים של ועדות הכנסת ומובאים בפני בית המשפט. אנחנו היועצים המשפטיים בכנסת ובממשלה ניסינו ככל יכולתנו להכניס את החוק למסגרות חוקתיות אבל בסופו של יום חוות הדעת של היועצים המשפטיים אינן מחייבות את חברי הכנסת. יש בחוק סמכות ליועץ המשפטי לכנסת לתת ייפוי כוח לעורך דין אחר שייצג את הכנסת בדיון וסברנו כולם שנכון יותר שלא לעשות את זה, לא במקרה הזה ולא במקרים נוספים. לא פוסלים שיקרה אי פעם אבל חושבים שלא במקרה הזה."

חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא לחרם נגד כל גוף ישראלי, לרבות החרמת מוצרי התנחלויות או השתתפות באירועי תרבות המתקיימים בהן אף בלי הוכחת נזק. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו. "החוק מטיל 'תג מחיר' על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי, דווקא בנושאים הבוערים והשנויים ביותר במחלוקת. בכך הוא פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון," גורסים הארגונים אשר הגישו את העתירה.

העתירה הוגשה במרס האחרון על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה, ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, המייצגים שמונה ארגוני חברה אזרחית בישראל: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המוקד להגנת הפרט, יש דין, קואליציית נשים לשלום, ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם.