דרישה להקפיא מכרז של חברה פרטית למכירת קרקעות שהופקעו בשנת 1958
בשנת 1958 הופקעו 130 דונם משלושה אזרחים ונמסרו לחברת מבטחים. על הקרקע המופקעת הקימה החברה בית הארחה לעובדים. בשנת 2000 הפסיק בית ההארחה את פעילותו וחברת מבטחים החליטה למכור את המקרקעין המופקעים ולפיכך פרסמה הודעה לציבור להגשת הצעות רכישה.
ביולי 2008 עתרנו לבג"ץ בשמם של שלושת האזרחים שמהם הופקעה הקרקע בדרישה להחזיר להם את בעלותם בחלקת אדמה ששטחה כ-10 דונם, מכיוון שהקרקע איננה נחוצה עוד למטרות ההפקעה ומכל מקום לא שימשה עד כה למטרות ההפקעה. אנו טענו כי חלוף הזמן הארוך שעבר בלי שנעשה שימוש באותה חלקת קרקע למטרת ההפקעה והכוונות למכירתה מעידות כי מלכתחילה לא היה צורך בהפקעה ו/או כי מטרת ההפקעה הוזנחה או חדלה להתקיים, ודרשנו להצהיר כי ההפקעה איננה תקפה ולהורות לשר האוצר ולחברת מבטחים להקפיא את הליכי המכרז למכירתה עד להכרעה סופית בעתירה.
כעבור כשבועיים החליט בג"ץ שלא להוציא צו ביניים בעתירה. בעקבות ההחלטה ביקשנו מבג"ץ לשקול מחדש את החלטתו, אך גם בקשה זו סורבה.
בג"ץ 5902/08, סעד חמדאן נ. שר האוצר
