ישראל מוכרת נכסי נפקדים לידיים פרטיות
הודעה לעיתונות
22.06.2009
ישראל מוכרת נכסי נפקדים לידיים פרטיות
בתקופה האחרונה פירסם מינהל מקרקעי ישראל מכרזים רבים למכירת כמה נכסים של רשות הפיתוח, בערים כמו נצרת, חיפה, לוד, עכו, ראש פינה ובית שאן. נכסים אלה הועברו לרשות הפיתוח על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, והם נכסי נפקדים לפי חוק נכסי נפקדים.
בסוף מאי 2009 פנה ארגון עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל מינהל מקרקעי ישראל ומנכ"ל עמידר, בדרישה לבטל לאלתר את המכרזים האלה. עדאלה דרש גם לאסור על פרסומם של מכרזים מעין אלה בעתיד.
"מכירת הנכסים מהווה הלכה למעשה הפקעה סופית של זכויות הקניין של הפליטים הפלסטינים בנכסיהם, חרף מעמדם המיוחד של נכסים אלה מבחינה משפטית, היסטורית ופוליטית", טענה עו"ד סוהאד בשארה בפנייה . המגמה של מכירת נכסי הנפקדים המצויים כיום בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, באמצעות הצעה רחבת היקף לציבור, היא בלתי חוקית על פי החוק הישראלי. מכירת הנכסים מנוגדת לתכלית החוק, אשר מפקיד את נכסי הנפקדים בנאמנותו של האפוטרופוס באופן זמני, עד למציאת פתרון לסוגיית הפליטים הפלסטינים. "המכירה הנ"ל מנוגדת אף לחוק יסוד: מקרקעי ישראל, אשר אוסר על העברת בעלות בנכסים שהוגדרו על פיו 'מקרקעי ישראל'", נאמר בפניית עדאלה. נכסים אלה כוללים, בין היתר, את נכסי רשות הפיתוח. בנוסף נטען, כי מכירת נכסי הפליטים הפלסטינים נוגדת את הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי, המורה על החובה לכבד את זכות הקניין הפרטי והאוסר באופן מפורש על הפקעת רכוש סופית לאחר סיום הלחימה.
מינהל מקרקעי ישראל מפרסם את המכרזים למכירת נכסי הנפקדים זה למעלה משנתיים. ב-2007 פורסמו 96 מכרזים, ב-2008 היו 109 מכרזים ומאז תחילת השנה פורסמו כבר 80 מכרזים.
לראשונה: מאגר נתונים מפורט על הפקעת הקרקעות מאז 1948
לפני 1948, 48% מהקרקעות היו בבעלות ערבית, 6% בבעלות יהודית ו-6% בבעלות ציבורית. 40% היו אזורים בלתי מעובדים במחוז באר שבע, אשר הבעלות בהם לא הוכרעה
ארגון עדאלה פירסם מאגר הנתונים ראשון מסוגו, שמפרט את נתוני הפקעת הקרקעות מאז הקמתה של מדינת ישראל בהשוואה למצב הבעלויות שהיה בשנת 1945, על פי חוקי ההפקעה העיקריים של מדינת ישראל - חוק הרכישה וחוק נכסי נפקדים.
מאגר הנתונים נכלל במפת פלסטין ההיסטורית והוא מותאם לחלוקתה למחוזות בתקופה המנדט הבריטי. לפי המאגר, בשנת 1945, אז שטח מדינת פלסטין היה כ-26 מיליון דונם, האוכלוסייה הערבית בפלסטין היתה כ-69% מכלל האוכלוסייה, לעומת כ-31% מהאוכלוסייה שהיו יהודים. באותה שנה היו בידי האוכלוסייה הערבית כ-48% משטח פלסטין, 6% מהקרקעות היו בבעלות יהודית, 6% היו בבעלות ציבורית ו-40% היו אזורים בלתי מעובדים במחוז באר שבע, אשר הבעלות בהם לא הוכרעה.
אם מוציאים מהחישוב את מחוז באר שבע, בשאר המחוזות חלוקת הקרקעות היתה כלהלן: 79% בבעלות ערבית, 10% בבעלות יהודית, 11% בבעלות ציבורית.
כיום כ-93% מהקרקעות במדינת ישראל (לא כולל השטחים הכבושים משנת 1967) הם בבעלות המדינה וקרן קיימת לישראל. בבעלות האוכלוסייה הערבית נותרו רק 3.5%-3% מהקרקעות במדינה.
