עדאלה לשב"ס: עליכם לספק שמיכות לאסירים ולהימנע מנטילת שמיכות כאקט ענישתי

מרכז עדאלה פנה לנציבת שירות בתי הסוהר, עו"ד עפרה קלינגר, וליועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר, עו"ד יוכי גנסין, בדרישה כי יספקו לאסירים המסווגים ביטחוניים שמיכות ראויות ומתאימות לצרכיהם, יבטלו את ההגבלה על מספר השמיכות שאסירים יכולים להחזיק בהן, יאפשרו לבני משפחות לספק שמיכות לאסירים, יבטלו הוראה המאפשרת נטילת שמיכות כאקט ענישתי ויאפשרו להכניס אמצעי חימום לתאים.

לאחרונה הגיעו למרכז עדאלה תלונות מאסירים המסווגים כביטחוניים אודות תנאי מחייה קשים וקור עז מהם הם סובלים. עו"ד מונא חדאד כתבה בפנייתה כי "פניות אלה מעלות תמונה קשה לפיה האסירים סובלים מקור קשה בתאיהם, זאת נוכח העובדה שלא מסופק להם ביגוד חם, שמיכות ואין להם אפשרות להכניס לתאיהם מכשירי חימום. עולה, כי קיימת הגבלה על כמות השמיכות שהם יכולים להכניס לתא, וכי הם אינם יכולים לקבל שמיכות ממשפחותיהם ומחירי השמיכות בקנטינה מופרזים מאוד עד שאין ביכולתם לרכוש אותם." עו"ד חדאד ציינה כי דברים דומים עולים מדו"ח הסנגוריה הציבורית, שהתפרסם בחודש יוני 2017, בו נכתב, בעקבות ביקורי נציגי הסנגוריה במתקני כליאה שונים, כי "הסניגוריה הציבורית סבורה כי חובה על שב"ס לספק לכלואים אמצעי חימום שיאפשרו להם לשמור על בריאותם. בפרט כך, לאור העובדה שמדובר בתאים פתוחים אשר שורר בהם קור עז בחורף".

עוד נטען בפניית עדאלה כי שירות בתי הסוהר מפר בהתנהלותו את חובתו לספק צרכים מינימאליים לאסירים. בפקודת בתי הסוהר נקבע כי "אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו" וכי לאסיר קיימת זכות ל-"מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי". בנוסף, תקנות המינימום לטיפול באסיר של האו"ם קובעות כי "תנאי הכליאה יעמדו בסטנדרטים בריאותיים, מתוך התחשבות באקלים במקום, ובפרט בכל הנוגע לאוורור בתאים, לשטח מחייה מינימאלי, לתאורה ולחימום".

לאור האמור לעיל, דרש מרכז עדאלה לספק לכלל האסירים שמיכות ראויות ומתאימות לצרכיהם; לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר השמיכות שאסירים יכולים להחזיק בהם; לאפשר לבני משפחותיהם של האסירים לספק להם שמיכות; להימנע מנטילת השמיכות ולבטל כל הוראה המאפשרת ליטול שמיכות מאסירים כאקט ענישתי; ולאפשר לאסירים להכניס לתאיהם אמצעי חימום.