עדאלה לבג"צ: קשירת אסירים שובתי רעב למיטות- יחס משפיל ואכזרי
מרכז עדאלה ומרכז אל-דמיר לזכויות אסירים הגישו עתירה לבג'ץ, בדרישה לחייב את משרד הבריאות ושירות בתי הסוהר לחדול ממדיניות קשירתם למיטות של עצורים מנהליים שובתי רעב למשך כל שעות היממה.
מרכז עדאלה ומרכז אל-דמיר לזכויות אסירים הגישו היום, 17.6.14, עתירה לבג"ץ, בדרישה לחייב את משרד הבריאות ושירות בתי הסוהר לחדול ממדיניות קשירתם למיטות של עצורים מנהליים שובתי רעב למשך כל שעות היממה. בנוסף, העותרים דרשו לאפשר לאסירים המאושפזים גישה נאותה לתאי שירותים והרחצה בבתי החולים.
עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה כתבה בעתירה, שהוגשה בשם 21 עצורים מנהליים שובתי רעב המאושפזים בבתי חולים שונים טענה, כי לכל אורך הליך הטיפול, ידיהם ורגליהם של העצורים קשורות למיטות באזיקים וזאת במשך 24 שעות ביממה, דבר אשר מונע מהם תנועות בסיסיות ומחמיר את מצבם הרפואי, הרעוע ממילא. הם אזוקים בכל שעות היממה ברגל ימין למיטותיהם. בשעות הלילה הם נקשרים ברגל ימין וביד שמאל, דבר שגורם לכאב וסבל נפשי ופיזי.
עוד צוין בעתירה כי על פי עדויות של עצורים רבים, ישנן הגבלות חמורות על גישתם לתאי השירותים בבתי החולים, במיוחד בשעות הלילה. היות והעצורים ניזונים בעיקר ממים ומלח, הם נזקקים להתפנות בתכיפות ובתדירות רבה יותר. גם כאשר ניתנה להם גישה לשירותים במהלך היום, הגישה נעשית תוך פגיעה בפרטיותם וחיובם להותיר את דלת התא פתוחה. כמו כן, בביקור של עורכי דין מעדאלה אצל שובתי רעב מסרו האסירים כי רבים מהם מעדיפים להישאר ככל שניתן בבתי הכלא, ולא להגיע לטיפול בבתי החולים, אפילו אם הם מוחזקים בבידוד, וזאת על מנת להימנע מהקשירה המכאיבה והמשפילה.
בעתירה נטען, כי מדובר בפגיעה בזכויותיהם החוקתיות של האסירים והשפלתם, המגיעה לכדי עינויים: "ההגבלות לעיל, אופן ההתייחסות כלפי העצורים הכרוכה בהשפלה ופגיעה גופנית, פוגעים באופן חמור בזכויותיהם החוקתיות לכבוד, לחיים, לחירות, לפרטיות ולשלמות הגוף אשר כולם מוגנים ומעוגנים במסגרת הזכות החוקתית לכבוד."
בתגובה לפנייה של מרכז עדאלה להסתדרות הרופאים הכללית, נמסר כי אשפוז השובתים בבתי החולים מעלה "קשיים ודילמות אתיות רבות". לפי כללי האתיקה של ההסתדרות על הרופא לכבד זכות העצור לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר וללא כבילה וכי הכללים מחייבים שהרופא "יפעיל את סמכותו המקצועית לשחרור כבליו של עציר או אסיר הנמצא בטיפולו, למעט במקרים שבהם ישנה סכנה מיידית ומוחשית למטופל עמו או לצוות הרפואי המטפל בו."
עורכת הדין סחר פרסיס, מנכ"לית מרכז אל-דמיר אמרה כי "הטענה שהכבילה נועדה למנוע מהאסירים לברוח היא טענה שמתעלמת ולועגת למצבם הבריאותי האנוש של האסירים, והיכולת הגופנית הירודה שלהם בשלב הזה של שביתת הרעב. טענה זו באה לתרץ, ללא כל בסיס הגיוני, את שיטות הלחץ המופעלות עליהם, וזאת במטרה להכריח את האסירים לחזור בהם מדרישותיהם. ללא כל ספק, ההפרות האלה הינן בגדר עינויים, במיוחד כשהן נמשכות לשבועות ארוכים, 24 שעות ביממה.
עו"ד זהר ממרכז עדאלה הדגישה בעתירה כי היותם של האסירים תחת אחריותו של שב"ס אינה מבטלת את אחריות בתי החולים והרופאים לשמור על זכויותיהם כחולים, ובראשם הזכות לקבל טיפול רפואי הולם ובכבוד. על פי חוק זכויות החולה הישראלי ועל פי האמנות הבינלאומיות לאתיקה רפואית, אסור על רופאים לקחת חלק בצעדים ענישתיים נגד מאושפזים.
כ- 190 פלסטינים עצורים כיום בבתי כלא ישראליים במסגרת מעצר מנהלי. בתאריך 24.4.14 החלו כ- 125 עצורים מנהליים בשביתת רעב וזאת כמחאה על מעצרם ללא חשד בעבירה כלשהי, ללא משפט וללא הרשעה. נכון להיום, השביתה הגיעה ליומה ה- 55 וכ- 70 משובתי הרעב מאושפזים בבתי החולים, וזאת עקב התדרדרות במצבם הרפואי.
בג"צ 4283/14
עדאלה למנהלי בתי החולים: היחס לאסירים שובתי הרעב אכזרי ומשפיל
בג"צ 4283/14
עדאלה למנהלי בתי החולים: היחס לאסירים שובתי הרעב אכזרי ומשפיל
