ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד "תקנת הבקעה" הקובעת שעובדים פלסטינים, מהגרי עבודה ופליטים יחויבו בהפקדת ערבות עם הגשת תביעה נגד מעסיקיהם

ארגוני זכויות אדם עתרו ביום חמישי, 8.9.16, לבג"ץ, בבקשה כי יבטל את התקנה שפרסם משרד המשפטים בתאריך 2.8.16, המחייבת שופטים בבתי דין לעבודה להורות לתובעים שאינם תושבי ישראל, להפקיד ערובה במהלך פתיחת ההליך המשפטי לצורך כיסוי הוצאות מעסיקיהם הנתבעים. התקנה חלה על מרבית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט העובדים בישראל או בהתנחלויות ועל עובדים פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. על כן, פוגעת בקבוצות העובדים המוחלשות ביותר מבין העובדים בישראל ובשטחים הכבושים.  את העתירה נגד שרת המשפטים, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגישו עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד ועורכי הדין עודד פלר ורוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח.

בעתירתם לבג"ץ טענו הארגונים כי בבסיס החלטתה של שרת המשפטים עומדים שיקולים פוליטיים וזרים: על פי הפרסומים בתקשורת מטעם סיעתה של השרה, "הבית היהודי", כוונת התקנה היא לפגוע בעובדים הפלסטינים שלכאורה מרבים לפנות אל בתי הדין לעבודה לצורך מימוש זכויותיהם, לטענת שקד. לפי הפרסומים, מטרת התקנה היא "לסכל אינתיפאדה משפטית של תביעות". העותרים מציינים כי זהו מונח פוליטי ומגמתי לתיאור מספר זניח של תביעות שגרתיות לגמרי בענייני עבודה, שהוגשו על ידי עובדים פלסטינים בגין הפרת זכויותיהם בעבודה בחקלאות עבור מעסיקים ישראלים בהתנחלויות בבקעה.

בפנייתם לבית המשפט הדגישו העותרים כי הפגיעה בזכויות האדם אינה מידתית: "התקנה מושא עתירה זו מהווה דוגמה לחקיקת משנה מפלה, זחוחה ומסוכנת, אשר נבעה מלחצים של קבוצות מעסיקים, המעוניינות להמשיך ולהפר את זכויות עובדיהם החלשים באין מפריע. היא תשנה את פני המציאות עבור מאות אלפי עובדים בישראל, המועסקים בעבודות הנחותות ביותר והקשות ביותר, וסובלים ממילא מתת-אכיפה של זכויותיהם בעבודה."

בנוסף, השרה שקד חרגה מסמכותה כאשר קבעה בתקנה הסדר בעניין כה מהותי מבלי שהחוק מסמיך אותה מפורשות לעשות זאת. הפקדת ערובה על ידי תובע צריכה להישאר נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, ביקשו הארגונים מבג"ץ להורות על ביטולה של תקנה זו.