בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה נגד "תקנות הבקעה"

בג"ץ הורה ביום רביעי, 2.1.18, על מתן צו על תנאי בעתירה של הארגונים קו לעובד, עדאלה, והאגודה לזכויות האזרח נגד תקנות שבהן נקבע, כי מי שאינו אזרח או תושב ישראלי יחוייב בהפקדת ערובה כספית כתנאי להגשת תביעה נגד מעסיקו בבית הדין לעבודה. לשרת המשפטים איילת שקד ניתנו 30 ימים לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות.

תקנות אלו פורסמו באוגוסט 2016, וקודמו על ידי ח"כ שולי מועלם ושרת המשפטים איילת שקד מ"הבית היהודי" במטרה אחת בלבד: להשתיק קבוצת עובדים שהינה המוחלשת ביותר בשוק העבודה הישראלי, ולהרתיע אותם מלתבוע את מעסיקיהם. מרבית העובדים שעליהם חלה התקנה הם עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה, אשר האמצעים הכלכליים העומדים ברשותם לתבוע דלים ביותר. קודם לתיקון התקנות על ידי השרה שקד, בית הדין היה רשאי להורות על הטלת ערובה על כל תובע שהוא לפי שיקול דעתו. התקנות החריגו את העובדים שאינם ישראלים מכלל זה, וקבעו שדי בכך שהם אינם ישראלים על מנת שידרשו להפקיד ערובה. תקנות אלו נודעו גם בשם "תקנות הבקעה", לאור מטרתן למנוע תביעות של עובדים פלסטינים נגד מעסיקיהם בבקעת הירדן. המעסיקים שנתבעו בגין הפרת זכויות עובדיהם ונאלצו לשלם פנו לשרה שקד ולחה"כ מועלם על מנת שתימצא דרך לחסום את העובדים מהגשת תביעות.

נתונים שהצטברו במהלך השנה מראים, כי חלה עלייה של כמעט פי שלושה במספר העובדים שאינם אזרחים או תושבים שעליהם הוטלה ערובה. הסכום שהוטל במהלך השנה שלאחר התקנת התקנה עומד על 283,500 ₪, זאת לעומת 84,350 ₪ בשנה שקדמה להתקנת התקנה. לצד זאת ניתן לראות בבירור כיצד התקנה הובילה למחיקת תיקים, למי שייתכן ולא יכלו לעמוד בגובה הערובה: 28 תביעות של עובדים נמחקו עקב אי יכולת לשלם ערובה זו. מדובר בעלייה משמעותית  במספר העובדים שהטלת ערובה הביאה אותם להסרת תביעתם. בדיון האחרון שנערך ביום ד' האחרון, 27.12.17, הוצגו הנתונים, ולצידם הוכחות לכך שבפני שרת המשפטים שקד לא עמדו כל ראיות לכך שיש צורך בתקנות, אלא אך ורק תלונות המעסיקים מן הבקעה, שחיובו לשלם לעובדיהם כשנתבעו על ידם בבתי הדין לעבודה. ביום ד', 2.1.18 נתנו השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז צו על תנאי, והורו לשרה שקד לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות.

מן הארגונים העותרים נמסר: "תקנות הערובה הותקנו על בסיס עובדתי אפסי, תוך הבאה בחשבון של שיקול אחד בלבד: כיסם של כמה חקלאים בבקעת הירדן, שהתרעמו שעובדי החקלאות שלהם מגישים נגדם תביעות. בדברי ההסבר לתקנה נאמר שמטרתן למנוע תביעות סרק. אחרי שלושה דיונים ולאחר שמשרד המשפטים הציג נתונים, התבררה התמונה: משרד המשפטים לא הצליח להצביע ולו על תביעת סרק אחת של עובדים שאינם אזרחי ישראל, ולא על מקרה אחד של מעסיק שנתבע בתביעה כזו ולא הצליח לגבות הוצאות מהתובע שהינו אזרח זר. הנתונים הוכיחו את מה שהיה ברור מאליו: אלה תקנות פוליטיות, שמטרתן לחסום גישת עובדים חלשים לערכאות."