העליון למדינה: מדוע לפנות את אום אלחיראן כאשר ניתן לתכנן יישוב הכולל את תושבי הכפר?
השופט אליקים רובינשטיין \'הליכי תכנון הם לא עשרת הדיברות\'
בית המשפט העליון קיים היום, 10.6.14, דיון בערעור מרכז עדאלה נגד ההחלטה לפנות ולהרוס את הכפר עתיר/אום אלחיראן. בפתח הדברים פנתה השופטת דפנה ברק-ארז לנציג המדינה, ושאלה מדוע להרוס את בתי הכפר, ולא לכלול אותם בתכנית המתאר של היישוב המיועד לקום באזור?
נציג המדינה אמר שהוא לא נערך להשיב על שאלה זו. לאחר מכן אמר כי קיימת תכנית מתאר מפורטת שאינה ניתנת לשינוי כך שתכלול את תושבי הכפר. על כך אמר השופט אליקים רובינשטיין "הליכי תכנון הם לא עשרת הדיברות". שופטי העליון נתנו למדינה 60 יום להגיש תגובה לשאלותיהם.
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, שמטפל בתיק מזה עשר שנים, אמרה לאחר הדיון כי "בית המשפט העלה היום, בפעם הראשונה, את השאלה הבסיסית שאנו מציבים מאז תחילתו של ההליך המשפטי: לכלול את הבתים והתושבים של עתיר ואום אלחיראן, במקום עקירה נוספת של האוכלוסייה. אני מקווה שבית המשפט סוף סוף הבין את הסיכון הגלום בעקירתם של תושבי הכפר 58 שנים לאחר הקמת כפריהם, וזאת על מנת ליישב יהודים על אדמותיהם".
לתושבי אום אל-חיראן יש היסטוריה ארוכה של גירוש ועקירה. עד 1948 התגוררו תושבי הכפר בחירבת זובאלה, הממוקמת בוואדי זובאלה. כאמור, שטח זה מצוי כיום בידיו של קיבוץ שובל. אחרי 1948 הורה המושל הצבאי של הנגב לתושבים לעזוב את הכפר ולעבור ללקיה. ב-1956 הם נעקרו שוב ועברו לוואדי עתיר, שם הם גרים עד היום.
רע"א 3094/11
