תשעה שופטי בגצ ידונו בעתירות נגד חוק החרם

בעתירת ארגוני החברה האזרחית מצוין כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון.

בג"ץ ידון ביום ראשון בארבע עתירות לביטול חוק החרם. עתירת ארגוני החברה האזרחית הוגשה על-ידי מרכז עדאלה באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר והאגודה לזכויות האזרח באמצעות עו"ד דן יקיר ובשם עוד ארבעה ארגוני זכויות אדם –הוועד הציבורי נגד עינוייםהמוקד להגנת הפרטהמרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת וארגון יש דין, וכןשלושה ארגונים, שבעת הגשת העתירה הוצהר כי הם מקדמים חרם כלכלי במטרה להיאבק בכיבוש: קואליציית נשים לשלום,ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם. העתירה תידון בפני הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא נאור, והשופטים רובינשטיין, ג'ובראן, מלצר, דנציגר, הנדל, עמית ופוגלמן.

 

העותרים מציינים כי החוק מטיל "תג מחיר" על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי, דווקא בנושאים הבוערים והשנויים ביותר במחלוקת. בכך הוא פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון, ויוצר בלבול מכוון בין ביטוי שמתנגד למדיניות הממשלה לבין ביטוי שמיועד לפגוע במדינה. הסנקציות החריפות שהחוק קובע יוצרות "אפקט מצנן", המרתיע מראש את מי שיבקשו להביע עמדה פוליטית באמצעות קריאה לחרם, ועל כן פגיעתו של החוק קיימת עוד בטרם הוגשה תביעה על בסיסו.

 

חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מההתנחלויות או להימנע מקשר כלכלי עם ישראל בכלל. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.

 

החוק ספג ביקורת נוקבת הן לפני אישורו בכנסת והן לאחר מכן. ארגוני החברה האזרחית ביקרו בחריפות את מהות החוק, את ערכיו, את תכליתו ואת פגיעתו בזכויות החוקתיות; בזירה הבינלאומית גינו את החוק ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, האיחוד האירופי ואף הממשל האמריקאי. גם היועץ המשפטי לכנסת הביע התנגדות חריפה לחוק, וקבע כי הוא מהווה "פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל".

 

 

 

 

 

מנכ"ל מרכז עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, אמר לאחר הדיון כי "יש לקוות כי שופטי בג"ץ יכירו בכך שקריאה לחרם בגין מדיניות פוליטית היא מחאה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי, ומי שאוסר עליה למעשה מגביל בחוק ביטויי מחאה של אזרחים נגד מדיניות הממשלה. העובדה, שקריאה לחרם נחשבת בעיני חלק מהציבור לצעד קיצוני ואף עשויות להיות לה השלכות – היא מובנת מאליה, זו תכליתו של המשחק הפוליטי וזו מהותו של חופש הביטוי."