לאחר עתירת עדאלה לבג״ץ: נתניהו מבטל את התקנות לשעת חרום שאפשרו הוצאת נשים בהיריון לחל״ת בתקופת הקורונה
ב-17.4.2020 חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על תקנה המבטלת את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) התש״ף – 2020. תקנות אלה זה שהותקנו ב-.6.4 השעו בתקופת החרום שהוכרזה בגין הקורונה, סעיפים מחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, באופן שיאפשר למעסיקים להוציא לחופשה ללא תשלום נשים בהיריון, בטיפולי פוריות, בחופשת לידה וב-60 הימים שאחריה, מבלי לקבל לכך היתר.
ביום א׳ (12.4) עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתר לבג״ץ בשם בשמה של יו״ר הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה, חה״כ עאידה תומא סלימאן (חד״ש – הרשימה המשותפת), כדי שיורה על ביטול על התקנות. על המדינה היה למסור את תגובתה לעתירות שהוגשו ביום א׳ .19.4.2020 ודיון בבג״ץ נקבע ליום שלמחרת. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו״ד באוסן זהר ממרכז עדאלה, נטען כי התקנת התקנות חורגת מסמכות הממשלה כפי שהיא מוגדרת בחוק יסוד: הממשלה, במיוחד לאור תחילת פעילותה של בכנסת.
לקריאת מידע נוסף על העתירה שהגיש מרכז עדאלה
במרכז עדאלה טוענים, כי ביטול התקנות מגיעה רגע לפני הדיון, משום שהממשלה אינה יכולה להגן על הפגיעה הבלתי סבירה בזכויות הנשים העובדות, ושאין כל אפשרות להגן על תקנות אלה בפני בג״ץ.
זו העתירה הרביעית המערערת על סמכות הממשלה להתקין תקנות לשעת חרום בגין הקורונה שמגיש מרכז עדאלה. טיעונים דומים לאלו שהושמעו בנושא היעדר הסמכות מוזכרים גם בעתירה נגד תקנות האיכון הסלולרי, מניעת מפגשי אסירים עם עורכי דינם ובני משפחותיהם, וכן בעתירה העקרונית שהוגשה עם הרשימה המשותפת נגד המשך תחיקת תקנות לשעת חרום. בעתירה זו, נטען כי התקנת התקנות חורגת מסמכות הממשלה כפי שהיא מוגדרת בחוק יסוד: הממשלה, במיוחד לאור תחילת פעילותה של בכנסת. למחרת הגשת העתירה (6.4), העביר היועץ המשפטי לממשלה מכתב לראש הממשלה, בו הביע עמדה ברורה לפיה קיימות מניעות חוקתיות מהמשך תחיקת תקנות שעת חרום, וכי הנזק מהמשך מחדלה של הממשלה הן לשלטון החוק והן לציבור במאבק נגד התפשטות הקורונה, נושאים השלכות מרחיקות לכת ומשמעותיות.
למכתב זה גם התייחסו אתמול (16.4) השופטים פוגלמן, מזוז ושטיין בפסק דין שניתן בעתירה שהוגשה נגד איסור ההתקהלות לצורך תפילה שנגזרת מההנחיות שבתקנות לשעת חרום. (בג״ץ 2394/20 באמונתו יחיה נ׳ ראש הממשלה). שופטי ההרכב כתבו בפסק הדין:
״במבט צופה פני עתיד, בהתייחס לעיגון המגבלות בחקיקה ראשית, הנחתנו היא כי הממשלה תנחה עצמה בעקרונות אותם התווה היועץ המשפטי לממשלה במכתבו לראש הממשלה מיום 6.4.2020 (זאת מבלי לקבוע מסמרות בהתייחס לטענות בעתירה התלויה ועומדת בבג"ץ 2399/20 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה).״
עו״ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה מסרה:
״נראה שראש הממשלה הגיע למבוי סתום, שכן ברור שאין לו כל מענה לעתירה שהגשנו, משום שהתקנות הללו אינן יכולות לעמוד בביקורת שיפוטית. אין כל הצדקה להכשרת פגיעה קשה כל כך בזכויות נשים המעוגנות בחוק, ועוד באמצעות התקנת תקנות לשעת חרום, בעוד הכנסת פעילה. כעת יש לבחון את התוקף החוקי של הוצאת נשים לחל״ת הניגוד להוראות חוק עבודת נשים במהלך התקופה שבין התקנת התקנות לבין היום, שכן ביטול התקנה עדיין לא הופכת אותה לחוקית, כמו גם את יתר התקנות במותקנות כולן בחוסר סמכות. עמדתנו זו מקבלת חיזוק גם מהיועץ המשפטי לממלשה שקרה לנתניהו לחדול מתחיקת התקנות ולפעול באמצעות חקיקה ראשית לנוכח כינוסה של הכנסת.״
חה״כ עאידה תומא סלימאן מסרה:
״ההודעה של הממשלה על ביטול התקנות לשעת חרום בענין פיטורי נשים בהריון הינםההודאה מצידם שהנזק כבר נגרם בפועל לאלפי נשים ושימוש ציני ואכזרי בכח הניתן להם בחסות ״מצב החירום״.
הממשלה ממשיכה לרמוס ברגל גסה את הזכויות הבסיסיות של האזרחיות אשר הושגו בעבר בהרבה מאבקים דווקא להגן על הנשים במצבים כאלה של כאוס בשוק העבודה .מכבסת המילים שניסו להרגיל אותנו לה בעניינים צבאיים, משתמשים בה בעניינים אזרחיים - כאשר מציירים את הענין כפתרון לצוואר בקבוק ולאפשר לנשים לקבל דמי אבטלה, כלומר הנשים צריכות להרגיש שהתברכו בקבלת כ-50% מהשכר במקום להיות מוגנות לפי החוק ולשמור על מקום עבודתם. הממשלה מפקירה את האזרחיות מתירה את הרסן לפיטורים לא חוקיים. החלטת הביטול היתה מתקבלת בברכה, אם היו מאפשרים לכלל הנשים שפוטרו מאז לערער על החלטת המעסיק ולעבור את כל התהליך לפי החוק.״
הודעות קודמות לעיתונות
הרשימה המשותפת ועדאלה עתרו לבג״ץ נגד המשך התקנת תקנות שעת חרום ללא פיקוחה של הכנסת 5.4.2020
מרכז עדאלה והרשימה המשותפת הגישו לבג״ץ עתירה מתוקנת בנושא האיכון הסלולרי 5.4.2020
קרדיט תמונה: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
