ועדת האו"ם לענייני נשים מגיבה על ההפליה השיטתית של ישראל נגד אזרחויותיה הפלסטיניות
בהערות הסיכום לסקירתה על ישראל, שראתה אור ב-21 בנובמבר 2017, מציינת ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) לגנאי את ההפליה השיטתית שנוקטת ישראל נגד אזרחיותיה הערביות.
הוועדה המליצה על מספר צעדים להרחבת ההעסקה של נשים בדואיות בישראל, והביעה אי נחת מהעיור הכפוי, הגירוש והעקירה שישראל כופה על קהילות בדואיות בנגב.
ישראל אשררה את האמנה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים ב-1991. כמו ביחס לכל מדינה חברה אחרת, ועדת האו"ם עוקבת אחר מחויבותה של ישראל לאמנה כפי שהיא מתבטאת במדיניותה ובמימושה בפועל. ההערות לעיל הן תוצר הבדיקה התקופתית האחרונה, מ-31 באוקטובר 2017.
החוקרת המשפטית סוהיר אסעד ממרכז עדאלה השתתפה בישיבת הביקורת בג'נבה ובעדכון הארגונים החוץ-ממשלתיים בידי חברי הוועדה, כאחת ממשלחת של חמש חברות מקבוצת העבודה לעניין מעמדן של נשים פלסטיניות אזרחיות מדינת ישראל. השליחות הציגו נתונים אודות ההפליה איתה מתמודדות האזרחיות הפלסטיניות של מדינת ישראל בכל תחומי חייהן. משלחת מטעם המדינה ייצגה את ממשלת ישראל בפני הוועדה.
לקראת הסקירה, הגיש מרכז עדאלה דוח לוועדה ותרם פרקים לדוח המשותף של צוות העבודה בנושא. רבות מהסוגיות שהוועדה העלתה הן אלה שמרכז עדאלה וצוות העבודה ייחדו להן מקום מרכזי בדוחות שלהם.
להלן הסוגיות המרכזיות הטעונות טיפול בעיני הוועדה והערותיה המסכמות:
הפליה: "מיעוטים לאומיים, ובייחוד נשים ונערות מהקהילות הבדואיות והערביות, חווים הפליה שיטתית", והמלצתה היא שישראל תאמץ אסטרטגיה מקיפה לביעורה (סעיפים 10, 11).
מניעת איחוד משפחות: "חוק האזרחות והכניסה לישראל-2003 (הוראת שעה), שיועד להיות תקנה זמנית אך למעשה מוארך פעם אחר פעם, אוסר להעניק מעמד לבן או בת זוג של פלסטינים אזרחי ישראל או תושבי קבע שלה". הוועדה קוראת לישראל "לאפשר לאזרחיה ולתושבי הקבע שלה איחוד משפחות בתחומה" (סעיפים 40, 41).
תעסוקה: לאור ה"השתתפות המוגבלת של נשים בדואיות וחרדיות בשוק העבודה" ומידע לפיו ערביות אזרחיות ישראל ממשיכות להיתקל בחסמים בתחום, הוועדה קוראת לישראל "לאמץ צעדים ממשיים, לרבות אמצעים זמניים יוצאים מן הכלל, להגברת ההשתתפות של בדואיות וחרדיות בשוק העבודה" כמן כן קראה הועדה להסרת החסמים העומדים בפני נשים ערביות אזרחיות ישראל המבקשות תעסוקה (סעיפים 44, 45).
הבדואיות בנגב: מהתכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 (החלטת ממשלה מס' 2397) "מלווה בעיור כפוי, גירוש ועקירה, והמדינה החברה ממשיכה להרוס בתי מגורים ובתי ספר בקרב הקהילות הבדואיות, וכך כופה עליהן להחליף מקום מגורים". הוועדה המליצה שישראל "תנקוט צעדים של ממש לשיפור תוצרי החינוך, התעסוקה, הבריאות והדיור לנשים ונערות בדואיות, בין תוך הבטחה שלתוכניות להעצמתן יכללו אינדיקטורים ואמות מידה ברורים ושיישומן יהיה תחת פיקוח והערכה ל בסיס קבוע." (סעיפים 54, 55).
מגִני זכויות אדם ועמותות לא ממשלתיות: "בעקבות החקיקה ב-2011 של חוק החרם וחוק הנכבה, הוגבלה באופן חמור הפעילות של מגִני זכויות אדם, לרבות נשים ישראליות ופלסטיניות, בין היתר בפגיעה במימון". הוועדה ממליצה ש"המדינה החברה תנקוט צעדים מכוונים, לרבות תיקוני חקיקה, ליצור סביבה מאפשרת, כזאת שבה מגִני זכויות אדם וארגונים לא ממשלתיים הפועלים למען שוויון בין המינים והעצמה נשית, נשים פלסטיניות וישראליות, יוכלו לנהל את פעילותם בלא הגבלות מיותרות, לרבות הגבלות על מימון ממקורות זרים" (סעיפים 38, 39).
