עתירה דחופה לבג״ץ נגד תקנות שעת החרום המונעות מפגשי אסירים ועצירים עם עורכי דינם ומשפחותיהם
ב-26.3.2020 הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל בשם עו״ד עביר בכר, ארגון אדאמיר והאסיר פכרי מנצור, עתירה לבג״ץ נגד תקנות שעת חירום (מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי סוהר), התש"ף-2020.
על פי תקנות אלה שהותקנו בשבוע שעבר (15.3), רשאי השר לביטחון פנים בהמלצת נציב בתי הסוהר או המפכ״ל, לאסור ביקור אסירים ועצירים ולאפשר היוועצות עם עורך דין אך ורק באמצעות הטלפון. לאחר שהכריז השר מתוקף התקנות על החלת איסורים אלה ב-17.3, הן נכנסו לתוקף ופורסמו על ידי שירות בתי הסוהר.
נוסף על הפגיעה בכלל הכלואים, התקנות מחמירות במיוחד עם אסירים ביטחוניים, שכן הן מאפשרות היוועצות טלפונית עם עו״ד אך ורק במקרים בהם צפוי דיון משפטי בעניינם במהלך תקופת החרום. כך נמנע למעשה מאסירים להגיש ערכאות נוספות במקרים של פגיעה בזכויותיהם. התקנות הללו גם פוגעות באופן מוגבר בקטינים, ומבטלת את זכותם לביקורים על אף שהיא מעוגנת בחוק הנוער.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו״ד איה חאג׳ עודה, נטען כי בעוד אין מחלוקת על חובת השב״ס לשמור על בריאות האסירים והעצורים, התקנות מביאות לפגיעה בלתי מידתית בזכויות החוקתיות של הכלואים. לצד הפגיעה בזכות להיוועצות, בזכות להליך הוגן וגישה לערכאות ובזכות החוקתית לכבוד ולשוויון, התקנות פוגעות גם בחיסיון עו״ד-לקוח. כך למשל, בעתירה מתוארת שיחת טלפונית של אסיר בכלא עופר עם עו״ד עביר בכר שהיא מבין העותרות, שהתנהלה ברמקולים לאוזניהם של סוהרים ואסירים אחרים. לטענת העותרים, פגיעה בזכויות אלה איננה משרתת את תכלית מניעת ההידבקות במחלת הקורונה, שכן לא נשקלו אמצעי הגנה שיאפשרו את מימוש הזכויות, אלא שהללו נשללו באופן גורף תוך הבחנה לא עניינית בין אסירים המוגדרים כביטחוניים לבין שאר הכלואים.
מעבר לכך, נטען בעתירה כי התקנות הותקנו בחוסר סמכות ועל כן דינן להתבטל. זאת משום שעל פי חוק יסוד: הממשלה, הכנסת והיא לבדה, היא הרשות המוסמכת להכריז על מצב חרום ולהעניק סמכויות לממשלה באמצעות חקיקה ראשית, כל עוד אין מניעה שתתכנס. נוסף על כך, סעיף 39(ד) לחוק היסוד קובע בפירוש כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם." ועל כן אינו מסמיך את הממשלה להתקין תקנות כאלה. טענה זו מקבלת חיזוק מעמדת היועץ המשפטי לממשלה בהודעת המדינה לבג״ץ שהגישו מרכז עדאלה והרשימה המשותפת נגד מעקב באמצעות איכון הסלולרי. בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בשבוע שעבר (23.3), המדינה הסכימה עם פרשנותו של סעיף זה בחוק היסוד, לפיה חל איסור מוחלט של הפגיעה בזכויות אלה.
על כן, העתירה מבקשת כי בג״ץ יבטל את התקנות או לחלופין יחייב לאפשר את מימוש הזכות לשיחת טלפון עם בני משפחה ולצורך היוועצות משפטית תוך שמירה על סודיות ופרטיות.
עו״ד איה חאג׳ עודה ממרכז עדאלה הוסיפה:
״האתגרים שמציב מצב החרום בפני הרשויות, אינם יכולים לאפשר להן לבטל באופן גורף כל כך זכויות אדם בסיסיות במיוחד שזכויות אלו הוכרו כחוקתיות על ידי בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. אנו מאוד מודאגים גם מן האופן שבו הותקנו תקנות אלה ותקנות שעת חרום אחרות מאז פרוץ משבר הקורונה, ואנו ממשיכים לטעון כמו בעתירתנו נגד המעקב באמצעים דיגיטליים שהגשנו בשבוע שעבר, שלא קיימת תשתית חוקתית המעניקה סמכות לממשלה לבצע מהלכים כאלה.״
לקריאת העתירה: בג״ץ 2282/20 עו״ד עביר בכר נ׳ ראש הממשלה
בתוך כך, לאור דיווחים שונים שהגיעו לידיו, פנה מרכז עדאלה באמצעות עו״ד מאיסאנה מוראני בתחילת השבוע (23.3), אל שירות בתי הסוהר, כדי לוודא כי נעשים כל הצעדים הדרושים כדי להבטיח את בריאותם של הכלואים נוכח משבר הקורונה.
