רשתות חברתיות ממשיכות לשתף פעולה עם יחידת הסייבר שפעילותה אינה חוקית

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ממשיך לדרוש מפרקליטות המדינה להפסיק לאלתר את פעילות יחידת הסייבר, שמגישה בקשות לרשתות חברתיות בולטות כמו פייסבוק ויוטיוב להסרת תכני משתמשים, ללא החלטה שיפוטית וללא הסמכה בחוק.

ב-2 באוגוסט 2017, שלח עדאלה מכתב ראשוני בנושא זה אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן וחיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר, הדורש לחדול לאלתר מהגשת בקשות להסרת תכנים ברשת ידי יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה.

המדינה השיבה ב-11 בנובמבר 2017, וטענה כי היחידה פועלת על פי הנחיות שניתנו לה מידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, לפני נוהל עבודה סדור. רשויות המדינה ציינו גם שבקשות הסרה נעשות אך ורק כאשר קיים אינטרס ציבורי המצדיק זאת, ויחידת הסייבר פועלת מתוך חובתה הסטטוטורית כגוף אכיפה למנוע ביצוע עבירות ולהפסיקן. כמו כן, המדינה ציינה שאיננה מסירה פרסומים בעצמה, אלא מעבירה בקשות אל הרשתות החברתיות כדי שאלו יסירו את התכנים בעצמן.

מה כעת?

במכתב תגובה ששיגר עדאלה אל אותם נמענים ב-21 בנובמבר 2018, חזרו עורכי הדין פאדי חורי ורביע אגבריה והדגישו כי תגובת המדינה לא נתנה כל מענה לפגמים החוקיים והחוקתיים הטמונים בפעילות יחידת הסייבר וכי יחידה זו ממשיכה את פעילותה בניגוד לחוק.

במכתב התגובה הובהר כי סמכותה הסטטוטורית של הפרקליטות מוגבלת לאפשרותה לפנות לערכאות על-פי דין ולסמכותה להעמיד חשוד לדין, מקום בו נתחוור כי הפרסום מקים עבירה. כמו כן, הודגש כי בית המשפט הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע, לאחר דיון במעמד הצדיים, אם פרסום מסוים אכן מקים עבירה אם לאו, ולהורות בשל כך על עונשים שונים.

במהלך 2017 חלה עליה הדרמטית בהיקף הבקשות להסרת תכנים שהוגשו על-ידי יחידת הסייבר לרשתות החברתיות, ללא סמכות ותוך הפרה של שורת עקרונות יסוד של והמשפט החוקתי והמינהלי.  בהקשר זה, הודגש במכתב  התגובה כי אין כל חשיבות אם הסרת התכנים מתבצעת בפועל על  ידי גוף פרטי כגון ספקיות התוכן, גם אם אלה פועלות באופן וולונטרי. פנייתה היזומה של יחידת הסייבר בפרקליטות אל ספקיות התוכן מהווה פעולה מינהלית שכפופה לעקרונות המשפט הציבורי.

עדאלה דורש מיחידת הסייבר:

א. לחדול לאלתר מהגשת בקשות להסרת תכנים מהרשת בהיותה פעילות המנוגדת לתנאי פסקת ההגבלה ומפרה עקרונות יסוד במשפט החוקתי והמינהלי;

ב. להעביר באופן מיידי  העתק מנוהל העבודה הסדור על פיו פועלת יחידת הסייבר בהגשת בקשות להסרת תכנים, כפי שצוין בתגובת הפרקליטות.

מהי יחידת הסייבר?

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה החלה את פעילותה במחצית השניה של 2015 "לאור הצורך שהוכר על ידי פרקליט המדינה לרכז מאמץ בהתמודדות עם הפשיעה והטרור במרחב הסייבר." כלשונו. זאת, באמצעות צנזורה של פוסטים המפרסמים ברשתות חברתיות, לרבות רשתות הממוקמות בארה"ב, ובתיאום עימן. המגבלות המוטלות על המפרסמים כוללות הסרת תכנים, הגבלת גישה לאתרים מסוימים, וחסימה מוחלטת אליהם.

מספר הבקשות של יחידת הסייבר להסרת תכנים הרקיע שחקים בשנת 2017

על-פי דו"ח שפרסמה מחלקת הסייבר לסיכום שנת 2016, עולה כי יחידת הסייבר הגישה באותה שנה 2,241 בקשות להסרת תכנים, מתוכם 1,554 תכנים הוסרו ו-162 תכנים הוסרו חלקית. מנתונים עדכניים שפורסמו במסגרת דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2017, עולה כי בשנה זו בלבד הגישה היחידה 12,351 בקשות הסרה – קרי, עלייה של מעל 500% - כאשר 85% מהבקשות הובילו בסופו של יום להסרת התכנים באופן מלא ו-3% נוספים הובילו להסרה חלקית.

פקידים וגורמים רשמיים ביחידת הסייבר מחליטים על דעת עצמם באמצעות מה שהם מכנים "מגנון האכיפה אלטרנטיבי" אם לפנות לרשתות החברתיות בבקשות להסרת תכנים. זאת אם הם רואים בפרסום מסוים משום הסתה לאלימות וטרור ותמיכה בארגון טרור או פעולה אסורה כנגד עובדי ציבור במסגרת עבודתם.

לקריאת מכתב התגובה האחרון של עדאלה

לקריאת תגובת המדינה

הודעות קודמות לעיתונות

עדאלה: פעולותיה של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה אינן חוקיות