בג"ץ ידון בהרכב של 9 שופטים בעתירה נגד תיקון לחוק השולל גמלאות מהורים לקטינים שהורשעו בעבירות המסווגות כביטחוניות

התיקון יוצר אבחנות שרירותיות בין אסירים ומפלה לרעה אסירים פלסטינים

בג"ץ ידון בהרכב של 9 שופטים בעתירת עדאלה, המוקד להגנת הפרט, אלדמיר ו-DCI (התנועה העולמית להגנה על ילדים- סניף פלסטין) בדרישה לבטל תיקון לחוק העונשין השולל גמלאות סוציאליות (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ומזונות) מהורים לאסירים פלסטינים קטינים, אשר הורשעו בעבירות המסווגות כביטחוניות או "ממניעים לאומניים." הדיון נקבע ליום 3.7.18, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.  

 

בסוף שנת 2015 אישרה הכנסת את התיקון בטענה כי הוא נועד להתמודד עם תופעת יידוי האבנים. לפי נתונים שהתקבלו במרכז עדאלה במסגרת חוק חופש המידע, עולה כי נכון לתחילת שנת 2016, מבין 437 קטינים הכלואים בשל עבירות בטחון, 431 הינם פלסטינים מתוכם 45 אזרחים ו- 105 תושבי ירושלים. היינו, מרבית הקטינים הינם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים.

 

באפריל 2016 הוגשה עתירת הארגונים. עו"ד סאוסן זהר טענה בעתירה כי "התיקון יוצר אבחנות שרירותיות בין אסירים ומפלה לרעה אסירים פלסטינים...ענייננו בתיקון לחוק שלמעשה קובע שילד מפסיק להיות מוגדר כילד עת ביצוע עבירות המפורטות בתיקון ובכך הוא מאפשר שלילת הגמלאות מהוריו. כל זאת ללא התחשבות בחומרתה או בקלותה של העבירה; ללא התחשבות באורך תקופת המאסר שנגזרה על הקטין; ללא התחשבות בנסיבות המקרה; ללא התחשבות בנסיבות הספציפיות הנוגעות למשפחתו של הקטין שתושפע משלילת הגמלאות הסוציאליות, וחשוב מכל ללא הענקת שיקול דעת שיפוטי לשופט שבחן את התיק, שמע את העדים, וגזר את עונשו של הקטין."

 

בינואר 2017 הוציא בג"ץ צו על התנאי בו נכתב כי על פני הדברים אין לכאורה מתאם שויוני בין הקטינים בהם עסקינן לבין, למשל, קטינים במשפט הפלילי ה'רגיל', ומכאן טענת ההפליה. כמו כן יש ליתן את הדעת להיבטים נוספים שעלו בדיון, לרבות העירוב בין המישור הפלילי למישור הסוציאלי, והאכסניה המתאימה למאבק בתופעות ידוי האבנים..."