עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל תיקון לחוק השולל גמלאות סוציאליות מהורים לקטינים פלסטינים שהורשעו בעבירות המסווגות כביטחוניות

מרכז עדאלה, המוקד להגנת הפרט, אלדמיר ו-DCI (התנועה העולמית להגנה על ילדים- סניף פלסטין) הגישו היום, 21.4.16, עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל תיקון לחוק העונשין השולל גמלאות סוציאליות (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ומזונות) מהורים לאסירים פלסטינים קטינים, אשר הורשעו בעבירות המסווגות כביטחוניות או "ממניעים לאומניים". ביום 2.11.15 אישרה הכנסת את התיקון בטענה כי הוא נועד להתמודד עם תופעת יידוי האבנים. לפי נתונים שהתקבלו במרכז עדאלה במסגרת חוק חופש המידע, עולה כי נכון לתחילת שנת 2016, מבין 437 קטינים הכלואים בשל עבירות בטחון, 431 הינם פלסטינים מתוכם 45 אזרחים ו- 105 תושבי ירושלים. היינו, מרבית הקטינים הינם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים.

עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה טענה בעתירה כי "התיקון יוצר אבחנות שרירותיות בין אסירים ומפלה לרעה אסירים פלסטינים...ענייננו בתיקון לחוק שלמעשה קובע שילד מפסיק להיות מוגדר כילד עת ביצוע עבירות המפורטות בתיקון ובכך הוא מאפשר שלילת הגמלאות מהוריו. כל זאת ללא התחשבות בחומרתה או בקלותה של העבירה; ללא התחשבות באורך תקופת המאסר שנגזרה על הקטין; ללא התחשבות בנסיבות המקרה; ללא התחשבות בנסיבות הספציפיות הנוגעות למשפחתו של הקטין שתושפע משלילת הגמלאות הסוציאליות, וחשוב מכל ללא הענקת שיקול דעת שיפוטי לשופט שבחן את התיק, שמע את העדים, וגזר את עונשו של הקטין."

בנוסף לכך, נטען בעתירה שהתיקון מכוון נגד ילדים פלסטינים בלבד ולכן מפלה על רקע לאום: "התיקון מאבחן בין אסירים קטינים ביטחוניים לבין אסירים קטינים פליליים. הלכה למעשה מדובר באבחנה בין אסירים קטינים על רקע לאום. מרבית הקטינים השפוטים בעבירות להן נוגע התיקון לחוק, הם פלסטינים ולרוב מדובר בתושבי מזרח ירושלים. גם מהצהרות יוזמת החוק השרה שקד, עולה כי כוונת המחוקק המובהקת הינה לטפל בתופעת יידויי האבנים ע"י פלסטינים. האבחנה שהתיקון לחוק יוצר בין קטינים על רקע לאום בתוך המאסר, הינה אבחנה בלתי רלוונטית, שרירותית ולא עניינית ולכן היא בבחינת הפליה פסולה. אבחנה פסולה זו רלוונטית גם בהקשר להורי הילדים שכן במבחן התוצאה הורים פלסטינים הם הנפגעים העיקריים מתחולת התיקון".

עוד צוין בעתירה כי "עצם השימוש בגמלאות סוציאלית כאמצעי ענישה הוא כשלעצמו אקט שרירותי ההופך את ההבחנה בין האסירים לבלתי רלוונטית ואת תכלית התיקון לבלתי ראויה. שכן, אין כל קשר בין גמלאות סוציאליות שתכליתן הוא סוציאלי ואוניברסאלי לבין אמצעי הענישה במסגרת חוק העונשין ולכן כל התנייה או הגבלה על הגמלאות הסוציאליות בהקשר זה מנוגדת לתכליתן הסוציאלית של הגמלאות עצמן ולכן ההגבלות הופכות לפסולות. הפגמים החוקתיים שנוצרים עקב התיקון מחמירים לאור שלילת שיקול הדעת מהשופט שדן בהליך הפלילי כנגד הקטין וחיוב שלילת הגמלאות ברגע הרשעתו של הקטין."

באשר לשלילת קצבאות הילדים מהמשפחות, נטען בעתירה כי מדובר בפגיעה בזכויות סוציאליות ללא תכלית ראויה: "הגמלאות משתלמות עפ"י חוק להורים בגין ילדיהם ולכן שלילתן או הפחתתן גוררת אחריה נטל כלכלי כבד על ההורים. מיותר לציין כי הורים הזכאים להבטחת הכנסה, הם הורים שמצבם הכלכלי ממילא רעוע, ושידם הכלכלית אינה משגת כדי לכלכל את עצמם ואת משפחתם כך שהפחתת סכום הגמלה, תפגע בהם חמורות. גם שלילת המזונות תכביד על הורה שעדיין חייב לעמוד בהוצאות המשפחתיות. הדברים מקבלים משנה תוקף עבור נשים חד הוריות שמזונות ילדיהם או הבטחת ההכנסה להן זכאיות נשללות עקב התיקון לחוק".