שנתיים ל"מבצע צוק איתן"- 27 אירועים החשודים כפשעי מלחמה; 0 כתבי אישום
הארגונים עדאלה ואלמיזאן הגישו לצבא 27 תלונות משותפות, אשר בכולן הובא חשד להפרות חמורות של הדין הבינלאומי. החקירות שמקיים הצבא מאז ועד היום מתנהלות בצורה איטית ומסורבלת שאינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. בדוח המשותף לעדאלה ולאלמיזאן נכתב בהקשר זה כי "ישראל אינה מעוניינת לקיים חקירות עצמאיות אמיתיות של חשדות לפשעי מלחמה, ואינה ממצה את הדין עם מבצעיהן כפי שדורש המשפט הבינלאומי. גם לאחר הקמתו של מנגנון הבירור המטכ"לי שמטרתו הייתה לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה של הצבא, מסקנה זו עומדת בעינה."
כך, למשל, לגבי אירוע הריגתם של ארבעת הילדים בני משפחת בכר בעת ששיחקו כדורגל על חוף הים בחאן יונס בעזה. במסגרת החקירה, הצבא הישראלי לא גבה עדויות מעיתונאים זרים ותושבים פלסטינים אשר היו במקום בעת ההתקפה. ביוני 2015 הודיע הפצ"ר על סגירת תיק החקירה בהעדר אשמה, כאשר כל העילות לסגירת התיק מבוססות על חומר צבאי בלבד. עדאלה ואלמיזאן הגישו בחודש אוגוסט 2015 ערר על החלטה זו, אשר לא זכה לכל תגובה עניינית עד היום: למרות בקשות חוזרות ונשנות, והצהרת הצבא כי הוא מוכן להעמיד לרשות באי כוח הנפגעים את חומר החקירה בכפוף לשיקולי ביטחון מידע, חומרי החקירה טרם הועמדו לרשות הארגונים שמייצגים את משפחת בכר, וגורמי הצבא והיועמ"ש טרם ביצעו כל פעולה בתגובה לערר.
בנוסף על כך, מנגנון הבירור המטכ"לי, אשר הוקם בעקבות מסקנות וועדת טירקל על מנת לאסוף נתונים וחומרים רלוונטיים ואשר היה אמור לבצע בירור מהיר ואפקטיבי לגבי אירועים חריגים ולסיים את עבודתו בתוך פרק זמן קצר, מתנהל בצורה איטית ביותר. הטיפול ברוב התלונות שהוגשו נמצא בהקפאה בשלב זה של הבדיקה המקדימה. באשר לאחת ההתקפות על מתקן אונר"א ששימש מחסה לתושבים, אשר הובילה להריגתם של 15 אזרחים וביניהם 8 ילדים, החליט הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה, וזאת בעקבות בדיקת מנגנון הבירור המטכ"לי. אולם מקרה זה ממחיש את הצורך במנגנון חקירה אחר- יסודי, אפקטיבי ושקוף. בניגוד למסקנות מנגנון הבדיקה המטכ"לי – אשר מבוססות על חומר צבאי חסוי בלבד וללא כל בדיקה בשטח – ממצאי וועדת החקירה של האו"ם ובדיקות של ארגוני זכויות אדם העלו חשדות כי מדובר בהתקפה בלתי חוקית, חסרת הבחנה ובלתי מידתית. וועדת האו"ם לבדיקת ההתקפות הספציפיות על מתקני אונר"א קבעה כי: "השימוש בנשק מסוג זה בסמיכות ישירה לבתי ספר של אונר"א, שבהם חסו אזרחים, משולה להתקפה חסרת הבחנה, אשר, בתלות בנסיבות, עלולה להיחשב להתקפה ישירה על אזרחים, ולכן עלולה להוות פשע מלחמה."
אם כך, למרות עשרות מקרים שבהם עולה חשד חמור לביצוע פשעי מלחמה והפרות של הדין הבינלאומי, הצבא ממשיך בטיוח שיטתי של בדיקת העובדות. כל עוד הצבא חוקר את עצמו, כל התהליך נגוע בניגוד עניינים מובהק. החקירות מתנהלות בצורה לא מקצועית, איטית ובלתי-שקופה. בכך, ישראל מפרה את חובתה ע"פ המשפט הבינלאומי לקיים חקירות עצמאיות, מקצועיות וללא משוא פנים. גם מנגנון הבדיקה המטכ"לי, שכביכול אמור להיות חלק מיישום מסקנות וועדת טירקל, התגלה כעוד גוף אשר סוחב רגליים ולא מקדם חקירה רצינית של החשדות החמורים ורחוק מלעמוד בסטנדרטים בינלאומיים לגופי חקירה במקרים אלה.
