וועדת האו"ם נגד עינויים ממליצה על יותר מ-50 צעדים שעל ישראל לנקוט להפסקת העינויים

ועדת האו"ם נגד עינויים פרסמה ב- 13.5.16 את הדוח המקיף המסכם שלה על ישראל, הכולל המלצות ב-50 נושאים, שנובעות מהסקירה שערכה הוועדה ב-4-3 במאי, 2016 על מידת עמידתה של ישראל בדרישות אמנת האו"ם נגד עינויים. ישראל אשררה את האמנה ב-1991, ומאז כמו כל מדינה חותמת אחרת, היא נתונה לביקורת קבועה של הוועדה נגד עינויים.
 

עדאלה, מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם ורופאים לזכויות אדם - ישראל, הגישו דוח ארגונים לא ממשלתיים משותף לוועדה ונכחו בישיבת הביקורת בג'נבה. במסגרת הדוח המסכם, הוועדה העלתה סוגיות רבות מאלה שארגוני זכויות האדם הדגישו בדוח שלהם, כנושאים המדאיגים ביותר. הנושאים הבאים נמנים על החשובים מבין אלה המעוררים דאגה ושסומנו כהמלצות לישראל:
 

• תחום תחולת האמנה: בניגוד לטענת ישראל, שבה הוועדה ואישרה שהאמנה חלה על השטחים הכבושים (סעיף 9)
   
• הגדרת עינויים והפיכתם לעבירה פלילית, ביטול "צורכי ביטחון": הוועדה עדיין מודאגת מכך שטרם נוסחה בדין הישראלי עבירה שעניינה עינויים על יסוד האמנה. הוועדה אמנם רשמה לפניה שמשרד המשפטים עסוק בניסוח חוק חדש בנושא, אולם קראה לישראל "לזרז את התהליך". עוד היא דחקה בישראל "לבטל מכל וכל את הצורך הביטחוני כהצדקה פוטנציאלית לעינויים" (סעיפים 15-12). לדעת הארגונים, ישראל מפרה את האמנה 25 שנה אחרי אשרורה, שכן עינויים אינם מוגדרים בחוקיה כפשע ולעומת זאת "הגנת הצורך" מופיעים בהם.
   
• נגישות לעורך דין ועמידה בפני שופט: הוועדה המליצה שישראל "תבטיח, בחוק ובפועל, שלכל מי שחירותו נשללת, בלי קשר לטיב ההאשמות נגדו, לדין החל עליו או למקום הימצאו, יינתנו כל הביטחונות הקבועים בחוק מרגע שלילת חירותו, לרבות הזכות לסעד של עורך דין והעמדה בפני שופט ללא כל דיחוי" (סעיפים 16, 17)
   
• תיעוד חזותי וקולי של חקירות: הוועדה המליצה שישראל "תבטיח את חובת התיעוד החזותי-קולי" של כל חקירות חשודים... וכן ש"תיעוד חזותי-קולי יהיה תחת פיקוח של גוף בלתי תלוי ויישמר למשך זמן שיאפשר להשתמש בו כראייה בבית המשפט" (סעיפים 18, 19)
   
• בדיקות רפואיות בלתי תלויות לאנשים שחירותם נשללה: על ישראל להבטיח שכל רופא או איש צוות רפואי שבא במגע עם עצירים "יתעד כנדרש כל סימן שיכול להעיד על עינויים או טענה בדבר עינויים או התעללות וידווח עליהם ללא שיהוי לרשויות המתאימות". זאת ועוד, עליה לשקול "להעביר אחריות על כל סוגי הטיפול הרפואי של משוללי חירות למשרד הבריאות, על מנת להבטיח שהצוות הרפואי יוכל לפעול באופן עצמאי לחלוטין מרשויות הכליאה" (סעיפים 20, 21)
   
• מעצר מנהלי וכליאה על פי חוק הלוחמים הבלתי חוקיים: על ישראל לנקוט צעדים דחופים ל"הביא לכלל סיום את נוהל המעצר המנהלי" ולהבטיח שלכל מי שברגע זה נתון במעצר כזה "יוענקו כל הערובות המשפטיות היסודיות" וכן "לבטל את כליאתו של כל מי שאסור על פי חוק הלוחמים הבלתי חוקיים" (סעיפים 22, 23)
   
• מעצר מבודד: על ישראל "(א) להבטיח שמעצר מבודד ו[בידוד] יינקטו רק במקרים חריגים וכמוצא אחרון, לפרקי זמן קצרים ככל האפשר ובכפוף לביקורת בלתי תלויה, בהתאם לאמות מידה בינלאומיות; (ב) לסיים לאלתר ולאסור המשך שימוש במעצר מבודד... במקרה של קטינים או אנשים עם מוגבלות פסיכולוגית או שכלית; ו(ג)... לפרסם בקביעות נתונים פרטניים מקיפים על השימוש במעצר מבודד וכל צעד מקביל" (סעיפים 24, 25)
   
• שביתות רעב/הזנה כפויה: על ישראל להבטיח ששובתי רעב "לעולם אינם מושא להתעללות או ענישה בגין השביתה שהם מקיימים, ושעומד לרשותם טיפול רפואי חיוני בהתאם לרצונם". זאת ועוד, ששובתי רעב, המסוגלים להחליט באופן מושכל "לעולם לא יוזנו בכפייה או שייכפה עליהם טיפול רפואי בניגוד לרצונם, שכן התנהלות כזאת עלולה להיחשב כעינוי או התעללות" (סעיפים 26, 27)
   
• שימוש לא מידתי בכוח: הוועדה התייחסה בדאגה לטענות על שימוש מוגזם בכוח בידי כוחות הביטחון, לרבות כוח קטלני, בעיקר כלפי פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובאזורי הגישה המוגבלת ברצועת עזה, בייחוד בהקשר של הפגנות, בתגובה לפגיעה או פגיעה לכאורה באזרחים ישראלים או בכוחות הביטחון, וכדי לאכוף את הגבלות הגישה ברצועת עזה. יצוין כי הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם הצהיר כי "רבות מהתגובות הללו דומות ביותר להריגות לא חוקיות, לרבות הוצאות להורג לכאורה בלא משפט" (A/HRC/31/40, para. 10). כך, על ישראל להבטיח ש"כללי הלחימה או נוהלי הפתיחה באש יעלו בקנה אחד עם האמנה ואמות מידה בינלאומיות רלוונטיות אחרות" וכן ש"כל המקרים או הטענות על שימוש יתר בכוח ייחקרו לאלתר, באופן יעיל ובלא משוא פנים בידי גורם בלתי תלוי, שמחולליהם יועמדו לדין כנדרש, ואם יימצאו אשמים ייענשו בהתאם" (סעיפים 32, 33)
   
• השבת גופות: כשהיא רושמת לפניה את הסכמת ישראל הנוכחית להשבת גופות, הוועדה דוחקת בישראל "להשיב את גופותיהם של הפלסטינים שטרם הושבו לקרוביהם בהקדם האפשרי כדי שאפשר יהיה לקוברן על פי המסורות והנוהגים הדתיים, ולהימנע ממצבים דומים והישנותם בעתיד" (סעיפים 42, 43)