הבטחת מתן דין וחשבון על עינויים, השפלה ויחס אכזרי – מגמות חדשות ולקחים משווים

ב-4 וב-5 באפריל 2001 כינסו עדאלה, מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם בעזה ורופאים לזכויות אדם סדנת מומחים בינלאומית בירושלים. הסדנה, שמומנה על ידי האיחוד האירופי, התמקדה בהבטחת מתן דין וחשבון לבני אדם שנפלו קורבן לעינויים וליחס אכזרי, לא אנושי ומשפיל.

בין הארגונים הפלסטיניים והישראליים שהשתתפו בסדנה היו הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, בצלם, אדאמיר, אל-חאק, Defence for Children International – Palestine והאגודה לזכויות האזרח בישראל. משתתפים נוספים היו מומחים מהצלב האדום, מעורכי דין ללא גבולות, מיוניצ"ף ומנציבות האו"ם לזכויות האדם.

היעד העיקרי של הסדנה היה ליצור מסגרת שבה יוכלו עורכי דין ופעילים העוסקים בעינויים וביחס אכזרי ומשפיל לדון באתגרים העומדים לפניהם, לשתף זה את בלקחים, לדון בדרכי ההתמודדות הטובות ביותר ולדווח על מאמצי סנגור. הסדנה התמקדה בסוגיות שנוגעות לעינויים וליחס אכזרי ומשפיל שישראל נוקטת נגד אסירים ואזרחים פלסטינים. המומחים הבינלאומיים תרמו לדיון כשתיארו את הניסיון שלהם מאזורים שונים בעולם ובחנו באיזו מידה הוא תקף בהקשר הישראלי-הפלסטיני.

פרופ' מנפרד נובק, שהיה הדווח המיוחד מטעם האו"ם לעינויים בשנים 2010-2004, נשא את ההרצאה המרכזית בסדנה. הוא שטח לפני הנוכחים את מסקנותיו מביקורים במדינות שונות בעולם בתוקף תפקידו. הוא גם תיאר מעט מהקשיים שבהם נתקלו מאמציו לקבל גישה לבתי סוהר ולמתקני כליאה אחרים. בשש השנים שבהן היה דווח מיוחד מטעם האו"ם, המדינה היחידה במזרח התיכון ובצפון אפריקה שאיפשרה לו ולצוותו לבקר בבתי כלא ובמתקני מעצר היתה ירדן. למרות פניות חוזרות ונשנות שהגיש לישראל, היא מעולם לא השיבה בחיוב על בקשתו להגיע לביקור במתקני הכליאה שלה.

בתום היום השני של הסדנה נשא הרצאה ד"ר סטיבן קסנקיס, פסיכיאטר, בריגדיר-גנרל בדימוס בחיל הרפואה של צבא ארצות הברית וחבר פעיל ברופאים לזכויות אדם – ארה"ב. הרצאתו התמקדה באחריות ובחובות המוטלות על רופאים המעורבים בחקירות. הוא גם תיאר את החוויה האישית שלו, כפסיכיאטר שהעיד מטעם ההגנה במשפטו של עומר חאדר, עציר קנדי שמוחזק זה שמונה שנים במחנה גואנטנמו בקובה, לאחר שנעצר באפגניסטאן על ידי צבא ארצות הברית.

ג'מיל דכואר, מנהל תוכנית זכויות האדם באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות ובעבר עורך דין בכיר בעדאלה, תיאר את המאמצים שעשה ארגונו בעשור האחרון להבטיח מתן דין וחשבון על עינויים שהצבא האמריקאי ביצע או אישר, בתמיכת מנהיגים ויועצים משפטיים מטעם הממשלה, במסגרת "המלחמה נגד הטרור" תחת הממשל של ג'ורג' בוש ואחריו ברק אובמה.

השאלה כיצד יש להגדיר עינויים היתה בין הסוגיות שעלו שוב ושוב בסדנה. המשתתפים דיברו על "פניהם המשתנים של העינויים" בישראל ורבים מהם טענו שברוב המקרים שבהם נתקלו לאחרונה היה שימוש רב יותר בשיטות של עינויים פסיכולוגיים קיצוניים. המשתתפים אמרו כי כיום יש מכשולים חדשים המקשים על איסוף ראיות המאפשרות להוכיח שימוש בעינויים במקרים מסוימים, שבהם נגרם לעצורים נזק הגופני מזערי והעינוי היה תוצאה של נזק מצטבר, כמו מניעת שינה, תנאי מעצר קשים במיוחד, מניעת ייעוץ משפטי מעצורים, מניעת טיפול רפואי ומניעת ביקורי משפחות לתקופות ממושכות, וכן אמצעים נוספים.

הכינוס עסק בהשפעתם של העינויים לא רק על הקורבנות הישירים, אלא גם על מעגלים רחבים יותר. עורכי דין תיארו את הנזק שהיו עדים לו בקרב בני המשפחה של הקורבנות, את ההשפעות ארוכות הטווח של השימוש בשיטות אלה על חייילים או חוקרים שהיו מעורבים ישירות בעינויים ובהתעללות וכן את ההשפעה שיש לכל אלה על החברה בכללותה. בכל הנוגע לצעדים שיש לנקוט ולמאמצי סנגור, המשתתפים דיברו על מסעות הסברה חינוכיים בקרב רופאים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, כדי לסייע להם להבין באופן מלא יותר את חובתם לתעד כל אירוע שעולה חשד כי היה בו שימוש בעינויים ולדווח עליו. הם הדגישו גם כי יש להדגיש לפני רופאים את חובתם לחפש סעדים משפטיים באמצעות חקירות פליליות, ייצוג משפטי אזרחי, בקשות לקבל מידע בהתאם לחופש המידע ופנייה למנגנונים אזוריים ובינלאומיים להשגת צדק.


תוכנית הסדנה | תמונות

ראיון עם ד"ר קסנקיס בהארץ, לחץ\י כאן
ראיון עם ד"ר מנפרד נואק בידיעות אחרונות, לחץ\י כאן