עדאלה פנה לשר הבינוי בדרישה לקבוע רשימה חדשה לאזורי העדיפות לסיוע בדיור

מרכז עדאלה פנה לשר הבינוי, יואב גלנט, בדרישה כי יקבע רשימה חדשה של יישובים כפריים הזכאים לסובסידיות ממשרד בתחום הבינוי והשיכון. על-פי נתוני משרד הבינוי, ברשימה של  558 יישובים שסווגו כיישובי עדיפות לאומית הזכאים לתמיכות המשרד נכללו 30 יישובים ערבים בלבד, שמרביתם זכאים לרמת הסיוע הנמוכה ביותר. במרכז עדאלה אומרים כי האפליה אינה באה לידי ביטוי אך ורק בקביעת רשימת היישובים הזכאים להטבות שכן הנתונים מלמדים כי זכאות לסובסידיות לחוד וקבלה בפועל של הסובסידיות לחוד. כך, מתוך רשימה של 362 יישובים שקיבלו בפועל את תמיכת משרד הבינוי אין ולו יישוב ערבי אחד.

עו"ד מוחמד בסאם ממרכז עדאלה כתב בפנייתו כי למרות שעל פניו נראה שהסבסוד ליישובים מוענק על בסיס קריטריונים אובייקטיביים, במבחן התוצאה קיימת אפליה בוטה נגד יישובים ערבים: "המשקל שניתן לדירוג הסוציו-אקונומי עומד על 10% בלבד וזאת למרות שהיה מצופה שהקריטריון הזה יזכה למשקל גבוה יותר. שכן, וכאמור לעיל, התכלית של מתן ההטבות היא תכלית סוציאלית שמהותה הקלה על מצוקת הדיור ועידוד הבנייה ביישובים הכפריים. מתן משקל כה נמוך לדירוג החברתי-כלכלי ובהתחשב בעובדה שהיישובים הערבים מדורגים בתחתית מדד זה מביא דה-פקטו להדרת היישובים הערביים מרשימת היישובים או למצער להכללתם בקבוצת היישובים שיכולים לזכות ברמת הסיוע הנמוכה ביותר (קבוצה ב')". ר' טבלה:

עוד צוין בפניית עדאלה כי ישנם תקדימים משפטיים לביטולם של חוקים או תקנות אשר במבחן המעשה יצרו אפליה פסולה: "בעבר עתר מרכז עדאלה לבית המשפט העליון נגד החלטתו של ראש הממשלה לסווג 492 יישובים כאזורי עדיפות לאומית א', מתוכם ארבעה יישובים ערבים. פסק הדין שניתן על ידי שבעה שופטי ההרכב, הורה על ביטול הסיווג רק מחמת התוצאה הסופית אליה מוביל השימוש בקריטריון". ובהמשך הפנייה: "בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין לא היסס לחשוף את ההטיה הגלומה בקריטריונים שעל פניהם נראים כקריטריונים נורמטיביים ושוויוניים אך יישומם בפועל מביא לתוצאות מפלות המקפחות מגזר מסוים ושלמעשה מעלים את החשד כי קריטריונים אלה נתפרו במידותיו של מגזר מסוים".

לאור כל זאת, דרש עו"ד בסאם כי יבוטלו ההחלטות שקבעו את רשימת היישובים אשר נמצאים בסדר עדיפות לאומי, ושזכאים לסיוע מהמדינה בהוצאות פיתוח לבנייה חדשה.