עתירת עדאלה לבית המשפט העליון בעניין הקפאת התקציבים לתאטרון אלמידאן

תאטרון אלמידאן עתר היום, 19.10.15, באמצעות המרכז המשפטי עדאלה לבית המשפט העליון נגד משרד התרבות ושרת התרבות, מירי רגב, אשר הקפיאו את העברת התקציבים הממשלתיים לתאטרון מאז חודש מאי השנה. במקביל, הוגשה היום עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיריית חיפה אשר הקפיאה אף היא את התמיכה העירונית לתיאטרון בחודש מאי השנה.

עו"ד סאוסן זהר וע"ד מונא חדאד ממרכז עדאלה כתבו בעתירה לבית המשפט העליון כי החלטתו של משרד התרבות התקבלה שלא כדין ולכן יש להשיב לתאטרון את כספי התמיכה באופן מיידי: "משרד התרבות הפסיק את התמיכה על בסיס לא חוקי שאינו עומד במבחני המשפט המנהלי הבסיסיים: ללא מתן זכות טיעון ושימוע קודם פירסום ההודעה באתרו, ללא מתן החלטה רשמית עם נימוקים כפי שמתבקש על ידי החוק, בניגוד להחלטות ועדת התמיכות, בניגוד לכללי התמיכות וללא תשתית עובדתית ראויה.."

כזכור, הקפאת תקציבי התאטרון ע"י משרד התרבות ועיריית חיפה התקבלו בעקבות העלאתו של המחזה "הזמן המקביל" מאת הבמאי בשאר מורקוס. בהקשר זה נטען בעתירה כי  "החלטת השרה התקבלה בניגוד לגופים המקצועיים הממונים על העניין שכן מחזה 'הזמן המקביל' אושר שלוש פעמים על ידי הגופים המקצועיים כולל ועדת התמיכות הן של משרד התרבות והן של משרד החינוך וזאת לאחר שגופים אלה צפו בו והם אף אישרו אותו כחלק מסל התרבות".

עו"ד זהר וחדאד הדגישו בשתי העתירות את חוות דעתו של היועמ"ש, עו"ד יהודה ויינשטיין, ואשר הועברה גם לשרה רגב, בה נקבע כי "אסור לשרה ולכל גוף פוליטי אחר להתערב בתוכני האומנות והתרבות של הגופים הנתמכים וכי הן לפי החוק והן לפי הפסיקה אסור לשרה להתערב בהחלטות של גופים מקצועיים בעניין העמידה בתנאי התמיכה וכי רק ועדת התמיכות והגופים המקצועיים הם הממונים על אישור התמיכות בתחום התרבות".

באשר להשלכות החמורות של ההחלטה להקפיא את העברת התקציבים לתאטרון, נטען בעתירה כי מדובר בפגיעה גורפת בעקרונות חוקתיים כגון חופש הביטוי, עקרון השוויון וזכויות המיעוט הערבי בישראל: "על הרשות לדאוג למימון מוסדות תרבות באופן שוויוני על מנת לאפשר את מימושו של חופש הביטוי באופן שוויוני. על כן ברגע בו הקפיאה המשיבה את המימון לעותר, שאושר זה מכבר, הרי הדבר מהווה פגיעה אוטומאטית בחופש הביטוי של העותר."

עוד נטען בעתירה כי הפגיעה הינה נגד באי התאטרון: "העותר הינו תיאטרון ערבי מרכזי עבור האוכלוסייה הערבית. אשר על כן הקפאת התקציב משמעה הדרה של תיאטרונים ערבים. הפגיעה בשוויון מתרחשת גם כלפי המבקרים בתיאטרון שמרביתם מקרב האוכלוסייה הערבית שמבקשים לצרוך הצגות ומעשים אומנותיים בתיאטרון ערבי.. תקצוב של אמנות שמקורה במיעוט תרבותי-לאומי, אינו עניין של ברירה או חסד. הוא חובה המוטלת על הרשויות. כאשר פוגעים במימוש עקרון הפלורליזם המאפשר חשיפה לדעות המשויכות עם קבוצת המיעוט, הרי התוצאה הינה הפיכת הזירה התרבותית והאומנותית לדוברותה של קבוצת הרוב."

בסיום העתירה נטען כי החלטתה של השרה רגב עלולה להביא לכדי סגירתו של התאטרון:  "במצב בו התמיכה בעותר מגיעה לכדי 30% מתקציב העותר, אזי הפגיעה הטמונה בהקפאתה היא עמוקה, היא צופנת נזקים בלתי הפיכים, והשלכותיה עלולות להיות סגירתו של התיאטרון". לאור כל זאת, דרש מרכז עדאלה בעתירתו כי בית המשפט יורה על העברתם של התקציבים לתאטרון אלמידאן באופן מיידי, ויורה על קיום דחוף בעתירה.

כאמור לעיל, במקביל הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד החלטת העירייה להקפיא את העברת התקציבים לתאטרון. בעתירה נכתב כי עיריית חיפה עצרה את העברת התקציבים לתאטרון "על בסיס לא חוקי שאינו עומד במבחני המשפט המנהלי הבסיסיים: ללא מתן זכות טיעון ושימוע קודם לקיום הדיון במועצה, ללא מתן החלטה רשמית עם נימוקים עד יום זה כפי שמתבקש על ידי החוק, בניגוד למבחני התמיכות וללא תשתית עובדתית ראויה". על כן, נטען בעתירה, חובה על עיריית חיפה להעביר את כספי התמיכה לתאטרון ובאופן מיידי.