עדאלה פנה למשרד החינוך בדרישה שיורה על הקמת תחנות הסעה לתלמידים

לקראת שנת הלימודים 2015, פנה מרכז עדאלה למשרד החינוך בשם הורים תושבי כפרים ערבים-בדואים בנגב, בדרישה כי יפעל להקמת תחנות הסעה בטיחותיות לילדים המוסעים מבתי ספר ואליהם חזרה לביתם. עדאלה פנה למשרד החינוך בשם הורים משבעה כפרים: אבו תלול, אבו קרינאת, קסר אלסיר, אלזרנוק, ואדי אלנעם, אום בטין וכוחלה, אשר כ- 12,350 ילדים הולכים לבתי הספר מהם ואליהם מדי יום.

עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, שכתבה את הפנייה, ציינה במכתבה כי "העובדה כי במרבית הכפרים הבדואים בנגב אין כבישים ומדרכות סלולות, גורמת לכך שהתלמידים מתאספים באמצע הכביש ובקרבת מכוניות נוסעות על מנת לעלות או לרדת מהאוטובוסים. יתר על כן, העדר תחנות הסעה משמעו שהתלמידים הממתינים להיקלט בהסעות, ממתינים באמצע הכביש בחום או בקור מבלי שתהיה להם הגנה כלשהי מפני גשמים או מפני החום הכבד בימי הקיץ."

עו"ד זהר טענה במכתבה כי מדובר בזכות חוקתית של הילדים, והדגישה את מרכיב הבטיחות: "אחד מהמרכיבים המסוכנים ביותר עבור ביטחונם, חייהם ושלמות גופם של התלמידים, הינו מרכיב ההסעה. בהתאם לדו"ח בטרם והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עולה כי הגורם השכיח ביותר לפגיעת ילדים הינו בעת ההורדה או הקליטה כאשר התרחישים הנפוצים לפגיעת התלמידים הינם 'פגיעת רכב ההסעה בילד החוצה בקדמת הרכב, כאשר הנהג אינו מבחין בילד בשל קומתו הנמוכה וממשיך בנסיעתו; נפילתו בעת הירידה מהרכב ופגיעה על-ידי רכב ההסעה הממשיך בנסיעתו; וכן חצייה לפני או אחרי רכב ההסעה, המביאה לפגיעה על ידי רכבים החולפים בסביבה, אשר אינם מבחינים בילד המוסתר על ידי רכב ההסעה'."

בנוסף על כך, ציינה עו"ד זהר כי החובה להקמתן של תחנות הסעה עוגנה בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך והוראות של משרד התחבורה. "הנחיות אלו אושרו בעקבות ריבוי תאונות הדרכים בהם היו מעורבים תלמידים במהלך קליטתם או הורדתם מההסעות והן נועדו במטרה לגבש פתרון לנושא קליטת התלמידים והורדתם מההסעות", כתבה עו"ד זהר.