עדאלה נגד הפטור שניתן לשב"כ ולמשטרה מתיעוד חזותי וקולי של חקירות
לאחר שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בוחנות בימים אלה את הצעת החוק ממשלתית לחדש בעוד חמש שנים את הוראת השעה, אשר פוטרת את שירותי הביטחון מתיעוד באמצעים חזותיים וקוליים חקירות בחשד לעבירות ביטחוניות. רוב מוחלט של הנחקרים בתיקים אלה הינם תושבים ערבים-פלסטינים.
מרכז עדאלה שיגר מכתב דחוף ליועמ"ש עו"ד יהודה ויינשטיין ולפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בדרישה כי יביעו את התנגדותם לנוהל זה אשר מהווה "פגיעה מעל הנדרש בזכיותיהם של החשודים לחירות אישית והליך הוגן לשוויון ולכבוד, ומטרפד בריש גלי כל אפשרות לביקורת שיפוטית על הליך החקירה או על כשרות הראיות המובאות בפני בית משפט."
הצעת החוק מוגשת לאחר שהכנסת אישרה בשנת 2002 הצעת חוק שמחייבת את שירותי הביטחון לתעד את החקירות נגד כל מי שנחקר באישומים אשר העונש בגינם עולה על 10 שנות מאסר. מאז אושר החוק הוא כלל הוראת שעה זמנית תקפה לשש שנים שפוטרת את שירותי הביטחון מתיעוד כאשר החשדות הן ביטחוניות. לאחר מכן, בשנת 2008 האריכה הכנסת את הוראת השעה עד 2012, וב- 2012 הוארכה שוב הוראת השעה עד שנת 2015.
ביום שישי ה- 26.6.15, יצוין היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות העינויים, אך ישראל פועלת להארכת פטור זה לחמש שנים נוספות, לפני פקיעות התוקף הנוכחי, ב- 4.7.15.
במכתבו ציין עו"ד נדים שחאדה ממרכז עדאלה שתיעוד חזותי וקולי של החקירות, יש בו כדי למנוע שימוש בעינויים נגד עצורים פלסטינים וכן למנוע שימוש באמצעים בלתי-לגיטימיים שעדיין נעשה בהם שימוש בחדרי חקירות למען סחיטת הודאות. הארכת הפטור מתיעוד, טען עו"ד שחאדה, מגבירה באופן ניכר את החשש מגביית הודאות תוך הפעלת אמצעי חקירה עד כדי התעללות ועינוי חשודים, לרבות הכאה, כבילה בתנוחות "שאבח", "כריעת צפרדע" וכן שימוש פסול בבני משפחה כאמצעי לחץ על הנחקרים.
עוד טען עו"ד שחאדה במכתבו שגם במקרים שלא נעשה שימוש בשיטות עינויים אסורות, עדיין "החשוד יכול להודות במה שלא חטא, גם אם לא הופעלו עליו לחצים ואמצעי חקירה פסולים" שכן, כפי שקבע בג"ץ בעבר "חקירה מעצם טבעה, מעמידה את הנחקר במצב קשה... במצבים מביכים, מכבידה עליו, מחטטת בצפונותיו, חודרת לפני ולפנים של ציפור נפשו ויוצרת אצלו לחצים נפשיים חמורים."
במכתב עדאלה צוין כי לתיעוד קולי וחזותי קיימת חשיבות קריטית כאשר תיעוד החקירות היחיד כיום הינו כתיבה בשפה העברית, בשעה שהחקירה עצמה מתבצעת בשפה הערבית, וכאשר הנחקר שנדרש לחתום על תוכן החקירה אינו דובר או קורא עברית. לכן, קיים משקל רב מדי לאמירות שמתועדות בתמליל הכתוב של החקירה, משום שטעויות שנעשות בתום לב או בזדון עלולות לעלות לעצור בעשרות שנות מאסר.
הפטור מתיעוד מוארך ע"י הכנסת, למרות שורה של אמנות הבינלאומיות שדורשות לבצע את כל הניתן על מנת למנוע שימוש בעינויים ואמצעי חקירה בלתי אנושיים, וכן למרות דו"ח וועדת השופט טירקל אשר מטיל חשיבות רבה לתיעוד קולי וחזותי במהלך חקירות אלה.
בפברואר 2013 בית המשפט מחק את עתירת מרכז עדאלה וארגוני זכויות אדם נוספים לביטול הפטור, וזאת לאחר שמשרד המשפטים התחייב לבחון אלטרנטיבות ותיקונים להוראת השעה הקיימת לקראת הארכתה ב- 2015. ממרכז עדאלה נמסר כי הצעת הוראת השעה הנוכחית אינה מבשרת כל שינוי בשיטות החקירה שנהוגות עד כה.
עדכון: ביום 23.6.16 החליטה וועדת חוקה, חוק ומשפט להאריך את הוראת השעה בשנה וחצי בלבד.