משרד החינוך מצדיק פגיעה בחופש הביטוי של עמותות פלסטיניות בהסתמך על חוק הלאום

בעקבות עתירת עדאלה נגד החלת הוראות 'חוק הנכבה' על מכרז משרד החינוך להקמת מאגר ספקי תכניות חינוכיות לבתי ספר, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים על משרד החינוך להשיב לפנייה הראשונית שהעביר עדאלה בשמם של העותרים ב-11.4.2022. כחלק מתנאי מכרז זה, נקבע כי על המגישים הצעות להיכלל במאגר להצהיר כי בתכניות המוצעות "לא ייכלל גורם חיצוני שבמטרותיו או במעשיו, לרבות בהתבטאויותיו" יש תוכן הכולל במפורש או במשתמע, בין השאר, אחד מאלה: "שלילת קיומה של מדינת ישראל ובכלל זה כמדינה יהודית ודמוקרטית" ו-"ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל". תנאים אלה זהים בנוסח שלהם לאלו שנקבעו ב-חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 40), התשע"א–2011 המכונה "חוק הנכבה", נגדו עתר עדאלה לבג"ץ לאחר שנחקק. (בג"ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נ. שר האוצר למידע נוסף). עתירה זו נדחתה על ידי בג"ץ ב-2012 לאחר שבפסק הדין נכתב כי ברמה הצהרתית "אכן מעורר החוק על פניו שאלות קשות ומורכבות, אלא שחוקתיותו של החוק תלויה, מלכתחילה במידה רבה בתוכן הפרשני שינתן להוראותיו, והדבר יתברר רק בשלב יישומו" (לקריאת פסק הדין).

בתגובה ששלח ב-22.5.2022, אכן אישר משרד החינוך כי בהחלטות המשרד "יש צמצום של חופש הביטוי והביקורת", ואולם זאת לשיטתו בהתאם למשפט החוקתי בישראל, בהתבסס על פרשנותו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובהסתמך על עקרונות העל המעוגנים בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

לקריאת פניית העותרים מיום 11.4.2022

לקריאת המענה של משרד החינוך מיום 22.5.2022

מכרז משרד החינוך ל"הקמת מאגר ספקי תכניות ומענים עבור מערכת החינוך" (מכרז מס' 13/3.2022), פורסם לראשונה ב-7.3.2022, על מנת להיערך להפעלת תכנית "גפ"ן" (גמישות פדגוגית ניהולית) של משרד החינוך, שבמסגרתו יתאפשר לבתי ספר אוטונומיה בבחירת תכנים חינוכיים הנכללים במאגר. תכנית זו תוקצבה בהיקף של 2.4 מיליארד₪ ועתידה לפעול החל משנה"ל 2022/3.

תנאי המכרז תוקנו ב-27.3.2022, ואליהם נוסף לראשונה התנאי המחייב את הצהרת מגישי ההצעות כאמור. לאחר הוספת תנאי זה הועברה פניית עדאלה הראשונית, שביקשה לאפשר למרכז אלטפולה אשר מפעיל תכנית חינוכית בתחום מיומנויות התקשורת והתנהלות רגשית, להשתתף במכרז מבלי לחתום על ההצהרה. משלא נענתה פנייה זו בטרם הגיע המועד האחרון להגשת הצעות, הגיש מרכז עדאלה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם מרכז אלטפולה, ובשם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד סלאם ארשייד נטען כי ההתניה שנקבעה היא בלתי חוקית ופוגעת בזהות הלאומית והזכרון הקולקטיבי של אזרחים ערבים בישראל.

עת"מ 26699-04-22 מרכז אלטפולה ואח' נ' משרד החינוך

לקריאת העתירה

עד כה נדונה בהליך רק בקשת העותרים למתן צו ביניים שיורה על עיכוב ביצוע ההתניה וזו נדחתה. ואולם בית המשפט הורה למשיבים להעביר תשובה לפניית העותרים הראשונית. תשובת משרד החינוך צורפה לבקשה למחיקת העתירה על הסף מטעמים פרוצדורליים, עליה השיב מרכז עדאלה ב-6.6.2022.

בתגובה מטעם העותרים נטען בין היתר כי השימוש שעושה משרד החינוך בחוק יסוד: הלאום כמקור לשלילת זכויות יסוד כשלעצמו מהווה הצדקה לקיים דיון בעתירה. בתגובת עדאלה הודגש, כי העמדה שהביע משרד החינוך מנוגדת לזו שהשמיעה המדינה בתגובתה לעתירות נגד חוק יסוד: הלאום, לפיה מדובר בחוק דקלרטיבי ברובו שאינו כולל הוראות אופרטיביות ולכן פגיעה עתידית שלו בזכויות היא ספקולטיבית בלבד. עוד הצביע עדאלה כי עמדת הנשיאה חיות שהתקבלה על ידי 10 מבין 11 השופטים קבעה כי אין בלשון החוק כדי לשלול זכויות אינדיבידואליות או קיבוציות של המשתייכים לקבוצות מיעוטים. מרכז עדאלה ביקש מבית המשפט לדחות את בקשת המחיקה, להורות למשיב להגיש את תגובתו לעתירה וכן לקבוע מועד לדיון בעתירה בהקדם, בשים לב למועד המתקרב לפתיחת תיבת המכרז בחודש אוגוסט 2022.

לקריאת התגובה מטעם העותרים 6.6.2022

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה מסרה:

"אם למישהו היה עוד ספק באשר להשלכותיו המעשיות של חוק הלאום, הנה משרד החינוך עושה בו שימוש כמקור מרכזי כדי להצדיק באופן גלוי ומוצהר פגיעה בזכויות יסוד הכוללות את חופש הביטוי. הנמקה זו, הגם שאיננה מבוססת מבחינה משפטית, משקפת כיצד פועלות רשויות המדינה לאורם של חוקים גזעניים כדי לשלול את הלגיטימיות של הנרטיב ההיסטורי והזהות הקולקטיבית של הפלסטינים. לכן, תגובת המשרד מחזקת כפליים את חיוניות העתירה, ועל בית המשפט לדון בה במהרה כדי להציב גבול למאמצי ההשתקה הללו, שמתבטאים בין היתר במתקפה של שרת החינוך נגד הנפת דגלים פלסטיניים באוניברסיטאות."