עדאלה: חוק הלאום מעגן בחוקה הישראלית משטר גזעני המושתת על עליונות אתנית והפרדה גזעית

ב-22.12.2020 דן בג״ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים ב-15 עתירות נגד חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. הדיון צולם והועבר בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון.

לצפייה בדיון המלא בבג״ץ

לקריאת פרוטוקול הדיון

תגובת עדאלה לטיעוני המשיבים בדיון


עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל עתר בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, הרשימה המשותפת וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, בדרישה להביא לביטולו המוחלט של החוק.

בג"ץ 5866/18 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ. הכנסת
לקריאת העתירה
נספחים

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין, סוהאד בשארה, מאיסאנה מוראני, פאדי ח’ורי וסאוסן זהר ממרכז עדאלה, נטען כי חוק היסוד נופל בגדר האיסורים המוחלטים על פי המשפט הבינלאומי ולכן הוא לא לגיטימי בהיותו חוק קולוניאלי ובעל מאפיינים של אפרטהייד.

לקריאת נייר העמדה של עדאלה על הצעת החוק

הטיעונים בעתירה

העתירה מבססת את ההבחנה שהתכלית הדומיננטית של חוק יסוד זה, אינה להבטיח את הזכויות הלאומיות של העם היהודי, אלא להדיר את האזרחים הפלסטינים בישראל ולשלול מהם ומהפלסטינים בשטחים הכבושים זכויות יסוד ולקבע את מעמדם כנחות. הפגיעה בזכויות החוקתיות לשוויון ולכבוד, שנגרמת כתוצאה מהנצחת העליונות האתנית של הקבוצה השלטת, מנוגדת הן לחוק הישראלי והן לאיסורים המוחלטים על פי המשפט הבינלאומי, ומצדיקה לדעת העותרים ביקורת שיפוטית שתביא לביטולו. העתירה מפרטת כיצד ההפרדה והעליונות היהודית מתגלים בכל סעיפיו ובהם:

סעיף 1, הקובע כי ״מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי״ , מקבע הסדר חוקתח המבסס עליונות ושליטה אתנית, בכך שהוא שולל את מימוש הזכות הזו מן העם הפלסטיני הילידי במולדתו.

סעיף 4 שמבטל את מעמדו הרשמי של השפה הערבית, קובע יחד עם שאר סעיפי החוק זכויות קיבוציות אך ורק ליהודים.

סעיף 7, ״המדינה רואה בפיתוח ההתיישבות היהודית ערך לאומי״, מעגן חוקתית את האפליה וההפרדה הגזעית. עידוד וביסוס ההתיישבות היהודית, כפי שחוק מגדיר, מביא בפועל להפרות חמורות של זכויות אדם בישראל ובגדה המערבית.

לטענת העותרים, במעשה חקיקת חוק היסוד, חרגה הכנסת מסמכותה כרשות מכוננת באופן קיצוני, מאחר שהחוק שולל את העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר, עד כדי פגיעה במבנה החוקתי ופגיעה מאסיבית בגרעינים של זכויות האדם - הפגיעה בגרעינים אלו מצדיקה לדעת העותרים את החלת ״דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי״ שתצדיק את ביטולו.

ממרכז עדאלה נמסר:

״אין היום אף חוקה שמנכסת את המדינה לקבוצה אתנית אחת וקובעת כי היא מדינתה הבלעדית של קבוצה אתנית מסוימת, ואין חוקה אחת בעולם שלא מעגנת את הזכות לשוויון לכלל אזרחיה ותושביה. הדיון בבג״ץ בעתירות נגד חוק היסוד יקבע את העתיד של המעמד האזרחי והזכויות של הפלסטינים שתחת שליטתה בעיני המשפט הישראלי. אם בג״ץ לא יבטל את החוק באופן מוחלט, הוא יאשר הסדר חוקתי שינציח עיגון של עקרונות משטר אפרטהייד בבסיס של השיטה המשפטית של ישראל.״