עדאלה לשר הפנים: בטל את הזכאות להנחה בארנונה כתנאי הסף היחידי לקבלת מענק לביטחון תזונתי
ב-15.11.2020 פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל אל שר הפנים אריה דרעי, בדרישה לבטל את תנאי הסף של זכאות להנחה בארנונה לשם קבלת תווי מזון שיחלק משרדו ולקבוע במקומו קריטריונים אחידים ושוויוניים לקבלת מענק זה. פניית עדאלה מגיעה לאחר שהשר לא השיב לפנייה קודמת מה-8.10 ולאחר שפורסם מכרז של משרד הפנים לניהול מערך חלוקת תווי המזון בהיקף של 700 מיליון ₪, שתוקצבו במסגרת סיוע ממשלתי מיוחד בעקבות משבר הקורונה.
במכתב, שהועבר באמצעות עו"ד סאוסן זהר ועו"ד נארימאן שחאדה זועבי ממרכז עדאלה, צוין כי אמות המידה שעולות מן המכרז אינן ברורות, וכי הן אינן מבטיחות שחלוקת תווי המזון תיעשה באורח שוויוני, כפי שמגדיר החוק, ואף עלולה להדיר אוכלוסיות שלמות הסובלות מהיעדר ביטחון תזונתי. למרות שנקבע במכרז כי הזכאות תיקבע על פי מבחן הכנסה ולאזרחים ותיקים הזכאים להבטחת כנסה, מבחן ההכנסה תורגם בפועל "לבתי אב הזכאים להנחה בארנונה". בפניית עדאלה נטען כי אין די בעצם הזכאות להנחה בארנונה כדי להצביע על המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה לא כל שכן על מצב ביטחונה התזונתי. זאת, שכן רבים אינם ממצים את זכויותיהם אל מול הרשות המקומית לרבות בכל הנוגע לזכאות להנחה בארנונה. כמו כן, שיעור הארנונה אינו אחיד לכלל היישובים וההחלטה על מתן הנחה בארנונה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות המקומית. לדעת מרכז עדאלה, יישום אמת מידה זו באופן בלעדי תוביל להדרת אוכלוסיות שלמות אשר ביטחונן התזונתי נמצא בסכנה.
דוגמא בולטת במיוחד לכך, היא אוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים בנגב, המונה כ-90 אלף נפשות והינה קבוצת אוכלוסייה מהעניות בישראל. בשל סירוב המדינה להכיר בכפרים אלה, תושביהם אינם שייכים לרשות מוניציפאלית כלשהי ועל כן אין הם משלמים ארנונה, ולכן מבחן זה אינו רלוונטי כלל בעניינם ולא יוכלו ליהנות מתווי המזון.
עוד נטען במכתב, כי הקריטריונים לקבלת תווי המזון אינם נגישים לציבור ומפורסמים אך ורק במכרז של ספקי השירות, וכי העובדה כשניתן יהיה לממש את תווי המזון רק ביישובים המונים למעלה מ-20,000 תושבים, תוביל אף להדרה של אוכלוסיות נזקקות מיישובים קטנים, רבים מהם יישובים ערביים.
לאור כל הפגמים הללו דרש מרכז עדאלה כי שר הפנים יבטל את תנאי הסף של זכאות להנחה בארנונה ויקבע במקומו קריטריונים אחידים, שוויוניים, ברורים וכתובים לחלוקת מענק הביטחון התזונתי. כמו כן, דרש עדאלה כי יפורסמו אמות המידה לפיהם יחולקו התווים באופן שיאפשר לאזרחים לדעת על זכאותם וכי ישיב המשרד אם אכן ניתן יהיה לממש את הזכות הזו אך ורק ביישובים שאוכלוסייתם עולה על 20 אלף נפש.
עו"ד סאוסן זהר ועו"ד נארימאן שחאדה זועבי מסרו:
"מבחן הזכאות להנחה בארנונה אינו יכול לבדו לשמש כלי לבחינת גובה ההכנסה, ובוודאי שאינו יכול להצביע על מי שהביטחון התזונתי שלהם נמצא בסכנה. כך יוצא שתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב לא יקבלו תווי המזון, למרות שאין חולק שהם משתייכים לאחת הקבוצות העניות במדינה. לכן, יש לגבש באופן מקצועי מכלול של אמות מידה, כדי שישמשו כלי אפקטיבי להבטיח קיום מינימלי בכבוד ובשוויון לכל חלקי האוכלוסייה. ברור לכל כי המדיניות שעומדת לצאת אל הפועל מדירה נזקקים באופן לא ענייני ומקצה משאבים בצורה לא שוויונית שמנוגדת אפילו ללשון החוק שבאמצעותו תווי המזון הללו ניתנים."
