ארגוני זכויות אדם דורשים לעצור את הפעולות האלימות של חיל הים הישראלי נגד דייגים מרצועת עזה

בחודש אפריל נרשמה עלייה של 70% במקרי הירי לעומת שלושת החודשים הראשונים של השנה, וזאת על רקע אי הוודאות הכלכלית לנוכח משבר הקורונה. הארגונים גישה, עדאלה ואל-מיזאן דרשו להפסיק את ההתקפות ולחקור את אירועי הירי.

בתקופה האחרונה חלה הסלמה בתקריות האלימות שיוזם חיל הים מול דייגים המתפרנסים בשטח הדיג שמול חופי עזה. באפריל האחרון נרשמה עלייה של 70% במקרי הירי,  בהשוואה למספרן הממוצע בחודשים ינואר–מרץ השנה. האירועים הקשים מעמידים את חיי הדייגים בסכנה וגורמים לנזקים קשים לסירות ולציוד. כל זה קורה על רקע אי הוודאות הכלכלית שנובעת מצעדי ההגנה מפני נגיף הקורונה והסכנה לביטחון התזונתי של תושבי הרצועה. לאור זאת שיגרו הארגונים גישהעדאלה ואל מיזאן, הפועל בעזה, מכתב בהול ליועץ המשפטי ולממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי, ובו דרישה כי יורו להפסיק לאלתר את ההתנכלויות לדייגים ולחקור את האירועים.

 

האלימות שבה אוכף הצבא גם בשגרה את הסגר הימי על עזה כוללת ירי לא מבוקר, הצפת סירות במים, השפלת דייגים, תפיסת ציוד ופגיעה ברכוש. על פי ארגון אל מיזאן, בחודשים ינואר עד אפריל נרשמו 105 מקרים של ירי מצד חיל הים לעבר סירות דיג מעזה, בהם נפצעו שישה דייגים ושלושה נוספים נעצרו, בהם קטין. בנוסף, נגרמו נזקים כבדים לסירות, הושמד ציוד רב ונתפסה סירה אחת. הפעולות נמשכות גם החודש. ב-8 במאי, לדוגמה, דיווחו דייגים על ירי של חיל הים לעבר שתי סירות דיג. כדורי גומי פגעו בראשו של דייג אחד ובידו של אחר; מנועים של שתי סירות נפגעו מירי חי ויצאו משימוש. באותו היום ירה חיל הים אל עבר סירות בתותחי מים עוצמתיים, ובכך סיכן את הסירות ואת הנמצאים עליהן; אחד הדייגים נפגע.

 

בפנייה ששלחה מטעם הארגונים, עו”ד מונא חדאד מ”גישה” מדגישה כי “מדיניות זו של שימוש בכוח בעל פוטנציאל קטלני כנגד דייגים, והפגיעה הקשה והבלתי הפיכה בקניינם, הם בלתי חוקיים ובלתי מידתיים“. דייגים רבים מעידים כי חיל הים עושה שימוש באמצעים האלימים גם בזמן שהם נמצאים בתוך שטח הדיג המותר, אך עו”ד חדאד מזכירה כי “בכל מקרה, שיט מחוץ לאזור הדיג אינו מהווה כשלעצמו סכנה ביטחונית המצדיקה שימוש בכוח בטענה לאכיפת המגבלות הביטחוניות“.

 

המגבלות שמטילה ישראל על מרחב הדיגהשינויים שהיא עורכת בהן, והדרך שבה היא אוכפת אותן, פוגעות בפרנסה של אלפי דייגים בעזה ובמה שמסורתית הוא אחד המקצועות החשובים ברצועה. הגבלת מרחב הדיג היא עוד דוגמה לשליטה בחיי תושבי עזה שישראל נוטלת לעצמה. שליטה זאת נושאת עמה אחריות, בין היתר גם לאפשר לתושבים להתפרנס בכבוד, בוודאי מבלי לסכן את חייהם ואת רכושם ומבלי לפגוע בכבודם ובזכויותיהם הבסיסיות.

 

לקריאת המכתב ששלחו הארגונים גישה, עדאלה ואל-מיזאן לפרקליט הצבאי הראשי וליועץ המשפטי לממשלה