עתירה דחופה בדרישה לחדש את ההסעות ל-2,200 ילדים בגילאי טרום חובה בנגב שאינם פוקדים את הגנים מזה חודש
ביום 11.2.2020 הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, בשם הורי ילדים הלומדים בגני טרום חובה במועצה האזורית נווה מדבר ובשם המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב, עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נגד משרד החינוך ונגד המועצה האזורית נווה מדבר. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד איה חאג' עודה ממרכז עדאלה, דורשים העותרים כי יחודשו לאלתר ההסעות לגני הילדים שהופסקו בחודש שעבר.
ביום א' 12.1.2020, ללא כל התראה מוקדמת, הודיעה מחלקת ההסעות של המועצה האזורית נווה מדבר, כי למחרת ייפסקו שירותי ההסעה עבור ילדי גני טרום חובה בגילאי 3-4, מ-20 כפרים, בהם גם 4 כפרים מוכרים. במכתב שהופץ אל חברות ההסעה שמספקות את השירות, נימקה המועצה את הצעד בכך שמשרד החינוך לא העביר כספים במשך שנה שלמה עבור פרויקט ההסעות.
לקריאת המכתב שהמועצה שלחה אל חברות ההסעה
חרף פניות חוזרות ונשנות של מרכז עדאלה אל משרד החינוך ואל המועצה האזורית נווה מדבר, טרם חודשו ההסעות עד היום. במכתבים והתזכורות ששלח מרכז עדאלה הודגש כי עצירת ההסעות מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחינוך, ואי מילוי חובת הרשויות בעניין זה מנוגד לחוק לימוד חובה ולפסיקה. עד כה, משרד החינוך לא השיב כלל אל פניות מרכז עדאלה, והמועצה האזורית נווה מדבר חזרה ונימקה את הפסקת ההסעות בכך שלא הועברו כספים ממשרד בחינוך.
לקריאת פניית עדאלה מיום 14.1.2020
לקריאת תגובת המועצה האזורית נווה מדבר מיום 15.1.2020
תכנית ההסעות מהווה את הפתרון של הרשויות ליישום תקנות חוק לימוד חובה, שכן אין במרבית הכפרים המדוברים מוסדות לימוד כלל, והיא משרתת ילדים הפוקדים גנים במרחקים של עד 20 ק"מ מבתיהם. יצויין, כי למרות החלטת ממשלה משנת 2012 לספק חינוך חינם מגיל 3, והחלת חוק לימוד חובה מגיל זה בשנת 2016, דו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת מלמד כי בשנה"ל תשע"ח (2017-8), 4,718 ילדים בדואים בגילאי 3-5 לא למדו בגני ילדים.
דיון בעתירה נקבע ליום א’ 23.2 בשעה 13:00 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
עו"ד איה חאג' עודה ממרכז עדאלה מוסיפה: "אם לא די בכך שלא ניתן מענה הולם וראוי לצרכי החינוך של ילדים ערבים בדואים מהכפרים המוכרים והלא מוכרים, הנה גם הרשויות נכשלות ביישום חוק לימוד חובה עבורם, כאשר ממילא המדינה מספקת רק למעטים מהם מוסדות לימוד. קשה להעלות על הדעת שמניעת הזכות לחינוך מאלפי ילדים היתה מתאפשרת, אילולא היה מדובר בילדים השייכים לקבוצה שרשויות המדינה רואה בהם כשקופים ומתעלמת מצרכיהם. זה מקומם שהילדים וזכותם לחינוך הפכו באופן פסול לכלי מיקוח בין הרשויות. ואולם על פי החוק, האחריות להסעת הילדים משותפת ולכן עתרנו נגד שני הגורמים כדי שכל אחד יפעל בתחום אחריותו להביא סוף לשערורייה הזו."
