האו"ם לישראל: הגיבו על נושאי מפתח בנוגע לאזרחים הבדואים, אפליה כנגד לא-יהודים

הוועדה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם פרסמה רשימה מפורטת הדורשת מישראל להגיב על נושאים קריטיים בנוגע לאזרחים הבדואים בנגב ולחוק הלאום, בהתבסס על נושאים שהוצגו בדו"ח משותף של פורום מרכז עדאלה ופורום דו-קיום בנגב לשיוויון אזרחי.

ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות הוציאה בשבוע שעבר רשימה של נושאי מפתח הנוגעים לאזרחיה הבדואים של ישראל בנגב, ואפליה נגד לא-יהודים, אליהם ישראל התחייבה להשיב. ישראל הצטרפה לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות - אמנת זכויות אדם מרכזית - בשנת 1991 ומתוקף כך מחויבת לאמנה.

 

בינואר 2019, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ופורום דו-קיום בנגב לשיווין אזרחי הגישו דו"ח משותף לועדה המתמקד בהפרות מדינת ישראל של האמנה ביחס לאזרחיה הבדואים המתגוררים בנגב, וכמו כן, את השלכותיו של חוק הלאום על מדיניות חלוקת הקרקעות והדיור באזור זה.

 

הדו"ח כלל מספר נושאים מרכזיים לבחינת הועדה:

(1) כישלונה של מדינת ישראל לאסוף מידע סטטיסטי על הקהילה הבדואית; (2) העוני החמור בחברה הבדואית, פי שלוש מאשר הממוצע בקרב יהודים; (3) פינוי והעברה בכפייה, הריסות בתים ושימוש במערכת התכנון כאמצעי לנישול הקהילה הבדואית מאדמותיה; (4) מניעת גישה למי שתיה נקיים ומחסור במערכות סניטריות; (5) חוסר השקעה מספקת בחינוך; וכן (6) המכשולים לתעסוקת נשים בדואיות-ערביות בנגב. בהמשך לדו"ח ביקרו אמיר אבו קווידר, נציג פורום דו-קיום, ועו"ד מיסאנה מוראני, נציגת עדאלה, בדיוני קבוצות העבודה של הועדה מוקדם יותר החודש, והציגו בפניהן את הנושאים שהועלו בדו"ח.

 

בחמישי האחרון, 28 למרץ 2019, פרסמה הועדה את רשימת הנושאים עליהם מחויבת ישראל להשיב. הרשימה התבססה על הדו"ח שהגישו שתי העמותות. נושאים אלו יעלו בדיוני הסקירה של ישראל בועדה  באוקטובר - נובמבר 2019 בז'נבה. הועדה התמקדה בפינוי הכפוי של האוכלוסייה ואי הכרה בזכויותיה התרבותיות כעם יליד ודרשה מישראל להגיב למחסור הנתונים על האוכלוסייה, מצבה העגום של מערכת החינוך, אחוזי האבטלה הגבוהים, גישה לתחבורה ציבורית ומחסור בתשתיות בכפרים מוכרים ולא מוכרים כאחד.

 

כמו כן, ביקשה הועדה מישראל להגיב כיצד תבטיח את עיקרון השיווין ויישום חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאור חקיקת חוק הלאום והעלתה חשש חמור כי הוא עתיד להעצים את ההפרדה האתנית והאפליה כנגד לא יהודים החיים בישראל.

 

תגובת מרכז עדאלה: "אנחנו שמחים שהצלחנו לשכנע את הועדה לשים במרכז את הפינוי הכפוי של הקהילה הבדואית כאחד הנושאים המרכזיים שדורשים הבהרה מצד ישראל. למרות שתוכנית פרוואר-בגין לפינוי המוני באמצעי כפייה הוקפאה בשנת 2013, ישראל לא חדלה משימוש באמצעים אחרים שנועדו לכפות על הקהילה הבדואית לעזוב את אדמתה. בשנתיים האחרונות, למשל, אנחנו עדים לעלייה דרסטית במספר הריסות הבתים. כמו כן, ישראל חשפה תכנית להעביר בכפייה של 36,000 אזרחים בדואים כדי לפנות מקום לתוכניות "פיתוח" מרחיקות לכת שיבנו על כפריהם ובתיהם. כל אלו הם כלים שיקבלו רוח גבית מחוק יסוד: ישראל מדינת העם היהודי".

 

מפורום דו-קיום בנגב נמסר: "אנחנו מברכים ומברכות על רשימת הנושאים שהוציאה הועדה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק להשתמש באמצעים ושיטות של איום, הפחדה ונישול כנגד האזרחים שלה, ותכיר בזכותם ההיסטורית של הבדואים לאדמתם ולצורת חייהם המסורתית".

 

בדואים אזרחי ישראל

הועדה מבקשת מישראל לספק מידע בנדון:

  • הצעדים הנעשים להבטחת כיבוד זכויותיהם של האזרחים הבדואים-ערבים על אדמותיהם ההיסטוריות והמסורתיות.
  • השלכות הצעדים המיושמים על מנת להבטיח שהאוכלוסייה הבדואית תמשיך לקיים את אורח חייהם הנוודי-למחצה ותרבותם הייחודית, ולהכיר באוכלוסייה כחברה ילידית.
  • ההשלכות הצעדים המיושמים על מנת ליישם את תוכנית החומש (החלטת ממשלה 2397)  באופן שתואם את עמדותיה של הועדה (הערה מס' 4 בנוגע לזכות לדיור נאות והערה מס' 7 משנת 1997 בדבר פינוי בכפייה.
  • הצעדים הנעשים להבטיח את השתתפותם המשמעותית של אזרחים ואזרחיות בדואים בקבלת ההחלטות והסכמתם – בחלק התכנון והיישום של תוכניות הפיתוח אשר עשויות להשפיע על חייהם.
  • השלכות של הצעדים הנעשים לטפל במצב העוני החמור בקרב האוכלוסייה הבדואים בנגב.
  • צעדים הנעשים על מנת להסדיר את מצב הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב ולשפר את תנאי החיים בם.
  • צעדים להבטיח כי כל הכפרים הבדואים, מוכרים ובלתי-מוכרים כאחד, הם בעלי גישה לתחבורה ציבורית.
  • צעדים הנעשים על מנת לשפר את איסוף המידע בנוגע לאוכלוסייה הבדואית והנגשת מידע סטטיסטי הנוגע למצב החברה הבדואית ועמידת ישראל במטרות האמנה לפי מין ומקום מגורים. המידע כולל את גודל האוכלוסייה, תעסוקה, אבטלה, זכאות לביטוח לאומי וגישה לחינוך, בריאות, מים, סניטציה, חשמל, תחבורה ציבורית ושאר שירותים ציבוריים.

 

רמת חיים הולמת

הועדה ביקשה מישראל לספק מידע על הצעדים הנלקחים על מנת למזער את הנזקים הנגרמים מהפרטת השירותים החברתיים בישראל בהתאם לאמנה, בפרט בנוגע לקבוצות ופרטים מוחלשים בחברה, לרבות:

  • לפקח על המחיר המופקע של מים המסופקים על ידי ספקים פרטיים בכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים.
  • לשפר את התשתיות הסניטריות והטיפול בפסולת אצל קהילות בדואיות, כולל יישום של החלטת ממשלה מס' 546.

 

חוק הלאום ואפליה

הועדה מבקשת מישראל לספק מידע על:

  • הצעדים הנלקחים על מנת להבטיח את עיקרון השיווין ואיסור על אפליה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.  לבחון את החקיקה במטרה להסיר תקנות מפלות, במיוחד אלו המפלות נגד האוכלוסייה הלא-יהודית.
  • הערכות, אם ישנן, שיש לישראל על השפעתו של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי על האוכלוסייה הלא יהודית ועל היכולת שלה ליהנות מזכויותיה המעוגנות באמנה, במיוחד הזכות להגדרה עצמית, הזכות לאי-אפליה וזכויות תרבותיות.
  • סייגות שהועלו בנוגע לחוק ולכך שהוא עשוי להעצים את ההפרדה האתנית הקיימת ולהוביל לתוכניות ומדיניות תקציבית שתחליש עוד יותר את האוכלוסייה הלא-יהודית. על ישראל להעביר מידע מעודכן על העתירה שהובאה לבית המשפט העליון שעסקה בחוקיותו של חוק היסוד.

 

הזכות לחינוך

הועדה מבקשת מישראל לספק מידע על:

  • מהם הצעדים הנלקחים בכדי לתת מענה לאחוזי הנשירה הגבוהים ורמת ההישגים האקדמית הנמוכה בקרב תלמידים ערבים ובדואים.
  • צעדים הנקלחים, והשפעתם, על מנת להבטיח שכל הילדים כולל ילדים ערבים ובדואים נהנים מחינוך חובה חינם מהגיל הרך ומידע לגבי אחוזי ההרשמה שלהם למסגרות.

לקריאת מסמך הכולל את רשימת הנושאים שביקשה ועדת האו”ם התייחסות מישראל
 

לקריאת הדו”ח של ישראל לועדה 


לקריאת הדו”ח המשותף של עדאלה ופורום דו קיום שהוגש לאו”ם

 

הודעה זו היא חלק מפרויקט במימון האיחוד האירופי. התכנים הינם באחריותם הבלעדית של עדאלה ופורום דו-קיום ואינם בהכרח מייצגים את עמדתו של האיחוד האירופאי