המדינה מודה בפני בג"ץ כי התיקון לחוק העונשין המאפשר שלילת זכויות סוציאליות מהורי קטינים שהורשעו ביידוי אבנים, הוא עמום וקשה ליישום
המדינה הודיעה היום, 22.11.2018, לבג"ץ כי היא מתכוונת לתקן את החוק המאפשר שלילת גמלאות סוציאליות מהורי קטינים שהורשעו ביידוי אבנים באופן שיאפשר שלילת הגמלאות רק כאשר שופט בהליך הפלילי שדן בעניינו של הקטין יקבע באופן מפורש כי הקטין ביצע "עבירת טרור" לפי חוק המאבק בטרור. בהודעת המדינה צויין: "עם זאת, הוחלט, כאמור, לאחר דיון מעמיק בנושא ותוך מתן שימת הלב המתבקשת להערות בית המשפט הנכבד, לקדם את תיקון החקיקה האמור, כדי לתת מענה מיטבי לשני היבטים: האחד, הקלה על אופן יישומו המעשי של החוק, בשים לב לרגישותה של המאטריה בה עסקינן – קצבאות ילדים של הביטוח הלאומי. כך, על פי התיקון, ההסמכה לקבוע כי התקיים מניע לאומני או זיקה לפעילות טרור, שעה שהדבר אינו מהווה רכיב מרכיבי העבירה, תיעשה גם היא על ידי בית המשפט בהליך הפלילי. השני, השגת הרמוניה חקיקתית בין התיקון מושא ענייננו לחוק המאבק בטרור, כפי שפורט לעיל, כך שיהיה ברור מהן הנסיבות אשר בגינן תתקיים עילה לשלול זכאות" של הגמלאות.
בכך, המדינה מודה כי התיקון לחוק העונשין שאושר בשנת 2015, אינו ברור והוא קשה ליישום וכי הוא מייצר עבירה שאינה קיימת בחוק הנוכחי. למעשה זאת היתה אחת מהטענות העיקריות שהעלה מרכז עדאלה נגד התיקון לחוק. גם בג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים העביר הערות נוקבות למדינה במהלך הדיון שהתקיים בחודש יולי 2018 בפני הרכב מורחב של 7 שופטים בכל הנוגע לעמימות לאי בהירותו של החוק, במיוחד שמדובר בשלילת גמלאות סוציאליות במהלך הליך פלילי ועל כן בעקבות הדיון, אישר למדינה להשלים את טיעוניה.
יחד עם זאת, מציינת עו"ד סאוסן זהר מעדאלה: "למרות שהמדינה מודה בפגם החוקתי עליו הצבענו בפני בג"ץ בהרכב מורחב, הבעיה החוקתית עדיין קיימת, שכן גם אם אכן יתוקן החוק, הוא עדיין יאפשר לשלול גמלאות סוציאליות מהורי אסירים קטינים שהורשעו ביידוי אבנים או ב"מעשה טרור" וזה כשלעצמו פסול שכן נעשה שימוש בגמלאות שאמורות לשרת תכליות סוציאליות לצורך ענישת הקטין והוריו. כמו כן, החוק אם יתוקן, יותיר את הפגם והאבסורד לפיו, ניתן לשלול גמלאות מהורי אסיר קטין שיידה אבנים, אך לא יאפשר זאת, מהורי אסיר קטין שאנס או רצח."
כמו כן נטען ע"י עו"ד סאוסן זהר וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, כי התיקון יוצר אבחנות שרירותיות בין אסירים קטינים שהורשעו בפלילים לבין קטינים שהורשעו בעבירות כמו יידוי אבנים או מעדה טרור, שלרוב הם קטינים פלסטינים. וכן נטען כי בתיקון לחוק שלמעשה קובע שילד מפסיק להיות מוגדר כילד עת ביצוע עבירות המפורטות בתיקון ובכך הוא מאפשר שלילת הגמלאות מהוריו. כל זאת ללא התחשבות בחומרתה או בקלותה של העבירה; ללא התחשבות בנסיבות המקרה; ללא התחשבות בנסיבות הספציפיות הנוגעות למשפחתו של הקטין שתושפע משלילת הגמלאות הסוציאליות, וחשוב מכל ללא הענקת שיקול דעת שיפוטי לשופט שבחן את התיק, שמע את העדים, וגזר את עונשו של הקטין.
התיקון לחוק העונשין נגדו הוגשה העתירה, אושר בכנסת בשנת 2015 בטענה כי הוא נועד להתמודד עם תופעת יידוי אבנים, והוא שולל גמלאות סוציאליות (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ומזונות) מהורים לאסירים פלסטינים קטינים, אשר הורשעו בעבירות של יידוי אבנים או בעבירות המסווגות כביטחוניות או "ממניעים לאומניים." במהלך הדיונים בפני בג"ץ העלה מרכז עדאלה מספר טיעונים חוקתיים נגד החוק, ביניהם כי לא קיימת עבירה הנקראת "מעשה טרור ממניעים לאומניים" או "עבירה שבוצעה בזיקה לפעילות טרור" ולכן בית שופט שדן בתיק פלילי נגד קטין לעולם לא יוכל לקבוע כי בוצעה עבירה כאמור. במקביל, התיקון לחוק אפשר לפקידי המוסד לביטוח לאומי לשלול את הגמלאות בגין עבירות שלא קיימות בחוק ולפי שיקול דעתם וללא קביעה שיפוטית כלשהי.
בסוף שנת 2015 אישרה הכנסת את התיקון בטענה כי הוא נועד להתמודד עם תופעת יידוי האבנים. באפריל 2016 הוגשה העתירה ע"י מרכז עדאלה בשמו ובשם ארגוני זכויות אדם: המוקד להגנת הפרט, אלדמיר, והתנועה העולמית להגנה על ילדים (DCI). בינואר 2017 הוציא בג"ץ צו על התנאי בו נכתב כי “על פני הדברים אין לכאורה מתאם שוויוני בין הקטינים בהם עסקינן לבין, למשל, קטינים במשפט הפלילי ה'רגיל', ומכאן טענת ההפליה. כמו כן יש ליתן את הדעת להיבטים נוספים שעלו בדיון, לרבות העירוב בין המישור הפלילי למישור הסוציאלי, והאכסניה המתאימה למאבק בתופעות ידוי האבנים..."
