אלימות נגד קטינים פלסטינים בזמן מעצרים וחקירות
מרכז עדאלה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול מייד להפסקת מעשי האלימות והעינויים שעוברים קטינים פלסטיניים בעת מעצרם וחקירתם על ידי כוחות הביטחון הישראליים, ולהעמיד לדין את האחראים להם
מרכז עדאלה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול מייד להפסקת מעשי האלימות והעינויים שעוברים קטינים פלסטיניים בעת מעצרם וחקירתם על ידי כוחות הביטחון הישראליים, ולהעמיד לדין את האחראים להם. הפנייה של מרכז עדאלה מתבססת על עשרות עדויות מחרידות שנגבו מילדים פלסטיניים על ידי עורכי הדין של "התנועה הבינלאומית להגנה על ילדים-סניף פלסטין". העדויות מתארות שורה ארוכה ושיטתית של התנכלויות, מעשי אלימות פיזית ונפשית, והשפלות קשות שעוברים הקטינים מרגע המעצר ועד סיום החקירה, תוך התעלמות מוחלטת מזכויות היסוד של אותם ילדים על פי החוק הישראלי והמשפט הבינלאומי. הפרות אלה עולות כדי ביצוע עבירות פליליות כדוגמת תקיפה, גרימת חבלה, איומים, הטרדה מינית וכיוצא באלה, על ידי גורמים שונים ברשויות הביטחוניות, החל מחיילים וסוהרים וכלה בחוקרים.
מהעדויות עולה כי במרבית המקרים מעצרם של הקטינים מתרחש בשעות הקטנות של הלילה על ידי עשרות חיילים שפורצים לבתים בבוטות ומבהילים את כל בני המשפחה, אוזקים את הקטין בידיו וברגליו, מכסים את עיניו, ומובילים אותו לרכב צבאי הנמצא מאות מטרים ממקום המעצר. במקרים רבים, החיילים מגיעים עד לחדרם של הקטינים, מעירים ואוזקים אותם בידיהם ורגליהם בעודם במיטתם.
על פי אחת העדויות, אחד החיילים העיר את הקטין בבעיטה בעודו במיטתו, אזק אותו למשך יותר מחצי יממה עד שאצבעו הקטועה למחצה של הילד הזדהמה, ונאלץ לעבור הליך כירורגי של קטיעה מלאה. במקרים רבים, ניסיון של הורי הקטין לדבר עם החיילים ולקבל מידע אודות המעצר גורר אלימות מצד החיילים כלפי בני המשפחה. במרבית המקרים, הקטין נעצר ללא שיידעו אותו או את הוריו על אודות סיבת המעצר, ללא מתן אפשרות של ליווי הקטין על ידי אחד מהוריו ואף מבלי שיידעו אותם על היעד אליו הוא נלקח. עוד עולה מהעדויות כי במהלך הובלת הקטין אל מתקן החקירות, החיילים מפעילים אלימות פיזית ומילולית קשה, שכללה מכות, הטחת ראשו של הקטין בקיר, איומים כלליים ואיומים באלימות מינית.
אחד הקטינים מסר שלאחר שהוכה בברוטאליות על ידי החיילים, הוא הוכנס חזרה אל סלון הבית ואת יתר המשפחה ריכזו החיילים בחדר אחר. לאחר שחקרו אותו, החוקרים הובילו אל הסלון ארבעה עצורים קטינים אחרים, והחלו להרביץ לו מול ארבעת העצורים. תוך כדי האלימות הוא הודה ביידוי אבנים בעצמו ואמר שגם העצורים האחרים יידו אבנים. ואולם לאחר מכן חזר בו מגרסתו זו והסביר שהודה כדי להפסיק את האלימות שהופנתה נגדו.
במהלך חקירתם, עברו הקטינים אלימות פיזית ומילולית קשה. החוקרים איימו עליהם והשתמשו באמצעי חקירה פסולים האסורים על פי חוק. כך למשל, כל הקטינים מסרו כי חקירתם, שלרוב נמשכה שעות רבות, התרחשה כאשר הם קשורים בידיהם ורגליהם לכיסא קטן בתנוחת "שבח". חוקרים איימו על הקטינים כי ירביצו להם, יכלאו אותם בבידוד ויענו את הוריהם ויאנסו את אמהותיהם ואחיותיהם. רוב הקטינים מסרו בעדויותיהם שבוצע בהם חיפוש בעירום, בין אם מלא ובין אם חלקי, במספר הזדמנויות בשלבי מעצרם. במקרים בהם סירבו להתפשט, הדבר גרר אלימות מצד מבצע החיפוש.
חקירות הקטינים התרחשו בלא נוכחות עורך דין או אחד מהוריהם. גם כאשר דרש אחד מהקטינים להתייעץ עם עורך דין בקשתו נדחתה על ידי החוקר בטענה ש"אסור". לרוב, החקירות נמשכו לשעות ארוכות, נאסר על הקטינים לגשת לשירותים ולא סופק להם מזון ושתייה בצורה נאותה, ואף התנו את אספקת המזון בהודאות.
בכל ההודעות, מסרו הקטינים שהם הוחזקו בהפרדה, בין אם למשך תקופה של ימים ספורים ובין אם למספר שבועות. אחד הקטינים מסר בעדותו ששהה בבידוד למשך 28 ימים. נוסף על כן, כל הקטינים תיארו בהודעותיהם את התנאים המחפירים של התאים בהם הם שהו בתקופת מעצרם. רוב הקטינים תיארו תאים קטנים מאוד המכילים שני פתחי אוויר קטנים וכוללים מזרן ואסלה שמהם נודף ריח רע מאוד. קירות התאים מחוספסים באורח גס שמונע אפשרות להישען עליהם. עוד צוין כי, התא מואר באור צהבהב המכאיב לעיניים ואינו נכבה בכל שעות היממה, דבר שמקשה על שינה וגורם לאיבוד תחושת זמן.
מכלל ההודעות, עולה כי הקטינים העצורים מובאים בפני שופט להארכת מעצר ראשונה בחלוף יומיים במקרה הטוב, ובין שלושה לארבעה ימים בממוצע, כשבמהלך אותה תקופה הקשר היחיד של קטינים אלה הוא עם החוקרים והסוהרים בלבד.
במכתב ציין עו"ד פאדי ח'ורי מעדאלה כי הפרקטיקות בהן עושים שימוש כוחות הביטחון, כפי שעולה מהעדויות, הן פסולות ומנוגדות הן למשפט החוקתי והמנהלי בישראל והן לדין הבינלאומי החל בשטחים הכבושים. האמנה הבינלאומית לזכויות הילד מחייבת, בין היתר, ליידע את הקטין והוריו מיד בדבר החשדות נגדו ולהבטיח שהילד יקבל ייצוג משפטי הולם במקרה של מעצר וחקירה. האמנה מחייבת גם להימנע ממצב של סחיטת הודאות בעבירה באמצעות הפעלת לחץ פיזי ונפשי. כמו כן, האמנה קובעת את האיסור לחשוף קטינים להתעללות, לעינויים וליחס משפיל ובלתי אנושי.
עו"ד ח'ורי הוסיף כי "הפרקטיקות המובאות בעדויות כוללות פגיעה בזכויות יסוד המוגנות על ידי חוקי היסוד בישראל וחלים גם על תושבי השטחים הכבושים, הן הזכות לכבוד, הן הזכות לשלמות הגוף, הן הזכות לחירות והן הזכות לפרטיות. זכויות אלה מחייבות כל רשות בישראל החל מכוחות הצבא וכלה ברשויות החקירה."
עוד ציין עו"ד חורי במכתבו כי "קטינים ישראלים החשודים בביצוע עבירות פליליות, נהנים מקשת רחבה של זכויות (...) הנשענות בין היתר על ההכרה בסטנדרטים בינלאומיים. זכויות והגנות אלה אינן נחלתם של הקטינים הפלסטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות, וזאת מבלי שישנה הצדקה להבחנה בעניין זה בין קטין פלסטיני לקטין ישראלי".
