לאחר ארבעה חודשים, בית המשפט העליון שחרר בתנאים מגבילים עו״ד שנעצר בשל קריאת סיסמאות בהפגנה באום אל פחם

ב-9.2.2024 החליט בית המשפט העליון לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בערר שהגישה המדינה, בה הוחלט על המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח של עו״ד אחמד כליפה עד תום ההליכים נגדו. עו״ד כליפה נעצר ב-19.10.2023 יחד עם עוד 11 אזרחים שמחו באום אל פחם נגד המלחמה, בהפגנה שפוזרה באלימות על ידי המשטרה. לאחר שלושה ימים שוחררו כל העצורים, מלבד עו״ד כליפה ומר מוחמד ג׳בארין, נגדם הוגש כתב אישום ב-6.11.2023 ובו מיוחסות להם עבירות הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור, בעקבות קריאת סיסמאות במגפון עליהן חזרו המפגינים

בש"פ 789/24 אחמד כליפה נ. מדינת ישראל

לקריאת בקשת רשות הערעור

לקריאת ההחלטה

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים נגד כליפה וג׳בארין, בעקבותיה בית משפט השלום הורה על הגשת תסקירי מעצר בעניינם של בחשודים. למרות ששירות המבחן ציין כי עו״ד כליפה הבהיר שאינו תומך בארגון חמאס, החליט שלא להמליץ על שחרורו בטענה ש״ נוטה ליטול סיכונים מתוך תפיסותיו האידיאולוגיות״. בבקשת המעצר התקיימו חמישה דיונים בבית משפט השלום, עד שלבסוף ב-11.1.2024, דחה בית המשפט את מסקנת שירות המבחן שלא המליץ על חלופה, והורה על העברתו למעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים. בנימוקיו, צייין בית משפט השלום כי עד כה עו״ד כליפה, היה ״פעיל חברתי במובן הטוב של המילה בעירו, היה מעורב בניסיון להפחית אלימות בחברה הערבית, פעל עם הנוער ולא היה מעורב בשום אירוע פלילי״, וקבע כי ״אין הלימה של ממש בין המסקנות אליהן הגיע שירות המבחן לבין תוכן התסקיר״. על החלטה זו הגישה הפרקליטות ערר לבית המשפט המחוזי, שהתקבל ביום 15.1.2024. בהחלטה נקבע כי כפירתו של הנאשם בכך שקריאותיו בהפגנה עולים כדי עבירה על החוק מהווה גורם סיכון וייחסה לו מניעים אידאולוגיים.

ב-25.1.2024 הגישו עורכי דינו של כליפה ממרכז עדאלה ומהקרן למגיני זכויות אדם (קז״א) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי המלצת שירות המבחן התבססה על שיקולים חיצוניים לנאשם שאינם תלויים בו, וכי העמידה שלו על חפותו אינה מהווה ״עבריינות אידאולוגית״ שמבססת מסוכנות שנשקפת ממנו.

במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון ב-7.2.2024, טען מנכ״ל מרכז עדאלה עו״ד חסן ג׳בארין כי בית המשפט המחוזי נסמך בהחלטתו על קיומו של מצב מלחמה, ולא על מאפייניו הפרטניים של עו״ד כליפה וכי אין כל יסוד לקבוע כי הוא לא יציית לתנאי חלופת המעצר שנקבעו בבית משפט השלום. בהחלטתו, השופט עופר גרוסקופף קבע כי חרף המסוכנות הנשקפת מחשודים עבירות הסתה בפרט בתקופת מלחמה, יש לבחון את מידת מסוכנותו של הנאשם על רקע טענתו כי סבר שהתבטאויותיו חוסות בצל חופש הביטוי, ולא מצא הצדקה לפגיעה החמורה בחירותו. על כן הורה השופט גרוסקופף על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, ועל שחרורו של עו״ד כליפה לחלופה שנקבעה על ידי בית משפט השלום.

מאז ה-7.10.2023 הוגשו למעלה מ-100 כתבי אישום בעבירות ביטוי לפי חוק המאבק בטרור, כאשר כולם, למעט כתב האישום נגד כליפה וג׳בארין, הם בגין פרסומים ברשתות החברתיות. על פי דיווח שהגישה משטרת ישראל לוועדת החוקה של הכנסת, נפתחו בתקופה זו 394 תיקי חקירה על עבירות אלה. לשם השוואה, בחמש השנים שבין 2018-2022 נפתחו 78 תיקי חקירה בלבד מסוג זה. על פי דיווח של פרקליטות המדינה אל הוועדה, לאחר ה-7.10 פרקליט המדינה הורה לבקש לעצור עד לתום ההליכים המשפטיים את כל חשודים בעבירות ביטוי לפי חוק המאבק בטרור, אף אם מדובר בפרסום בודד אם הוא ״חמור ״ונוגע ישירות לאירועים״.

בעקבות החלטת בית המשפט העליון מסר ד״ר חסן ג׳בארין ממרכז עדאלה:

״גל המעצרים חסר התקדים שמתנהל מאז ה-7.10 הוא חלק ממתקפה כוללת של רשויות האכיפה שמטרתה דיכוי פוליטי של האזרחים הערבים-פלסטינים בניסיון להרתיעם מלהביע התנגדות לפשעי ישראל נגד בני עמם בעזה. החלטות המעצר עד תום ההליכים בתיקים אלה, משרתות תכלית הרתעתית ומהוות ענישה לפני משפט של מי שעומדת להם חזקת החפות. בכל עשרות המקרים הללו, הנאשמים אינם מכחישים את ההתבטאויות, אלא כופרים בכך שיש להם אחריות פלילית בגינן, וזה כשלעצמו אינו מהווה הצדקה על פי חוק לשלול את חירותם.״