ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד החוק ששולל שחרור מנהלי מאסירים ביטחוניים
ב-31.8.2023 הגישו מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז אלמיזאן (עזה) עתירה לבג"ץ בשמם שלושה אסירים פלסטיניים, בדרישה לבטל את הוראת השעה השוללת שחרור מנהלי מאסירים שהוגדרו כ"ביטחוניים". החוק האמור, שנכנס לתוקפו למחרת הגשת העתירה, הוא תיקון לפקודת בתי הסוהר שהוגש כהצעת חוק ממשלתית ואושר בקריאה שלישית ב-24.7.2023 ברוב של 12 תומכים ומתנגד אחד. מטרת החוק, כמו הוראות שעה דומות שקדמו לו, היא לסייע להרחבת שטח המחייה של האסירים בבתי הכלא, באופן שיעמוד בסטנדרטים שנקבעו בפסיקת בג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח בשנת 2017, לנוכח ההחמרה ההולכת וגוברת של הצפיפות בבתי הכלא. זאת, באמצעות ויסות מספר הכלואים בבתי הכלא על ידי קיצור משך מאסרם במנגנון של שחרור מנהלי. אל העתירה צורפה גם בקשה להוצאת צו ביניים, לנוכח ההחמרה הצפוייה בתנאי הצפיפות באגפי האסירים הביטחוניים כתוצאה מיישומו המיידי של החוק, שאף הביאה להתנגדותם של השב״כ והשב״ס.
חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג-2023
בג"ץ 6540/23 פלוני נ' הכנסת
לקריאת העתירה
כאשר הכנסת חוקקה הוראת שעה כזו לראשונה בשנת 2018, נקבעו שתי קטגוריות שונות לחישוב השחרור המנהלי, רגיל ומורחב, שמן האחרון הוחרגו האסירים המוגדרים כ"ביטחוניים". תיקון חוק זה (תיקון מס' 54) אושר בכנסת למרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהתריע בשעתו על הקשיים החוקתיים שהחרגה גורפת זו מעוררת. בפברואר 2019, הגישו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתירה נגד החוק, בשמם של שני אסירים פלסטינים קטינים ללא עבר פלילי, שנשפטו לתקופות קצרות יחסית ואשר ההטבה לשחרור מינהלי מורחב נשללה מהם אך ורק בשל תיוגם כאסירים ביטחוניים. בעקבות דיון בעתירה ב-5.7.2020, שהתקיים כאילו ניתן בה צו על תנאי ובהרכב מורחב של שבעה שופטים, נדרשה הממשלה לעדכן אם בכוונתה לגבש תיקון חקיקה נוסף. לבסוף, לאחר שפקעה הוראת השעה, אכן נחקק מתווה אחר (תיקון מס' 57) שיצר שלוש קטגוריות של אסירים, ובהתאם לכך הותנה שחרורם של עברייני מין ואלימות במשפחה בשחרור מנהלי מורחב, בהחלטת וועדת שחרורים לצורך שחרורם על תנאי. זאת, בעוד שמן האסירים הביטחוניים ההסדר המשיך לשלול באופן גורף את אפשרותם לזכות בשחרור מנהלי מורחב. ואולם, בעקבות חקיקה זו, בג"ץ דחה את העתירה אך ורק מן הנימוק שהתשתית העובדתית שלה השתנתה.
בג"ץ 1406/19 פלוני נ. הכנסת (למידע נוסף)
תיקון החוק החדש הנתקף בעתירה זו הוא גרסה קיצונית עוד יותר של קודמיו. על פי התיקון האמור לחול כעת, ישלל מן האסירים הביטחוניים שחרור מנהלי מכל סוג שהוא, באופן מוחלט וגורף. החרגה זו נעשית ללא בחינת מסוכנות אינדיבידואלית של האסיר, או משך מאסרו, כך שהיא כוללת גם אסירים שנשפטו לתקופה קצרה ביותר, או אף אם הצליחו, חרף המכשולים המוצבים בפני אסירים ביטחוניים, לעבור בחינה של ועדת שחרורים לצורך שחרור על תנאי.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה, נטען כי ההחרגה הבלעדית של האסירים הביטחוניים, אינה מתבססת על שוני רלוונטי בין האסירים אלא על שיקולים נקמניים. שרירותיות זו על פי העתירה, מובילה במבחן התוצאה לאפליה בין האסירים על רקע לאום, ומהווה פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, ועל כן יש להורות על ביטול החוק. בעתירה מודגש כי ההבחנה בין אסירים פליליים וביטחוניים חמורה במיוחד גם לנוכח תכליתו של החוק שתפגע כתוצאה מיישומו, שהיא לסייע בקיום הוראת בג"ץ להרחיב את שטח המחייה של האסירים. פסק הדין שהציב דרישה זו, קבע במפורש שאין מקום להבחנה כזו בהקשר לפגיעה בכבוד האדם הכרוכה בתנאי הצפיפות בכלא, שהם קשים במיוחד באגפים הביטחוניים. יצירת מסלולים נפרדים אלה, גם נוגדת את הקונצנזוס הקיים במשפט הבינלאומי אודות החובה לנהוג באורח שוויוני בין אסירים, כפי שאף עוגנה בהחלטה של עצרת האו"ם. עוד מצביעים העותרים, על כך שהפסיקה העליונה קבעה זה מכבר שאין להבחין בין אסירים על בסיס שאינו רלוונטי לתכלית של זכות מוקנית או טובת ההנאה, וכי קבוצת האסירים הביטחוניים אינה מהווה קבוצת שוויון נפרדת בהקשר זה. נוסף על כך, בתי המשפט פסקו בעבר כי לצורך חישוב שחרור תקופת השחרור המנהלי, יש להתחשב אך ורק בתקופת המאסר שנגזרה על האסיר.
עו״ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה מסר:
״החוק המדובר מהווה עליית מדרגה נוספת בצעדים הגזעניים, הגורפים והשרירותיים נגד אסירים פלסטיניים. הממשלה שיזמה את החוק הפסול הזה, פועלת ביודעין ובמכוון בניגוד לחוקי היסוד ובניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. צעד זה מצטרף לניסיונה של הממשלה להעמיק עקרונות של אפרטהייד במשטר הכליאה הישראלי המושתת על עליונות יהודית ושתי מערכות חוק מופרדות ומפלות, ולכן נדרוש את ביטולו המיידי."
הודעות קודמות לעיתונות
עתירה לבג"ץ נגד מניעת שחרור מינהלי של אסירים ביטחוניים 24.2.2019
