בג"ץ אישר לשר הכלכלה לעכב פתיחת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב עד שישלים בחינה של השקת אפליקציה חדשה

ב-24.8.2023 דחה את העתירה שהגיש מרכז עדאלה ב-20.3.2022 בשם המועצות תל שבע, חורה, לקיה וערערה בנגב, ובשם פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי ועמותת סידרה, הדורשת להקים לשכות תעסוקה נגישות לתושבי היישובים הבדואים בנגב. בית המשפט קבע שהעתירה מיצתה את עצמה בשלב זה, לנוכח בחינה שמקיים משרד הכלכלה של מתן שירותים מקוונים שעשוי להשליך על פיזורן הגיאוגרפי של לשכות התעסוקה בעתיד.

על פי נתונים רשמיים, שיעורי האבטלה ביישובים הבדואים הם הגבוהים במדינה ותושביהם ותושבי היישובים הבלתי מוכרים שסביבם נדרשים לנסוע ליישובים יהודיים מרוחקים, כדי לקבל שירות שאינו מותאם לצרכיהם הספציפיים ולעיתים אף אינו מונגש בשפה הערבית. כיום, לשכת התעסוקה בעיר רהט היא היחידה שקיימת ביישוב בדואי. משרד הכלכלה נמנע מפתיחת לשכות ביישובים בדואים נוספים למרות המלצה מחייבת של שירות התעסוקה שהועברה אליו בספטמבר 2021 לפתוח חמש לשכות תעסוקה, שעל פי חוק אינה מותירה שיקול דעת לשר.

בג"ץ 1929/22 מועצה מקומית תל שבע נ. שרת הכלכלה והתעשייה

לקריאת נתונים ומידע נוסף על העתירה

לקריאת העתירה

לקריאת פסק הדין

סירובו המתמשך של משרד הכלכלה ליישם את המלצת שירות התעסוקה:

בתגובה המקדמית של המשיבים לעתירה שהועברה לבג"ץ ביוני 2022 , משרד הכלכלה ציין כי ביקשה השרה דאז אורנה ברביבאי, להיערך לפתיחת לשכה אחת לקראת גיבוש תקציב 2023 ולאחר אישורו. לגבי שאר הלשכות, הוסיפו המשיבים כי בשל העלות התקציבית של הקמתן וכן "הרצון לבחון את הקמת לשכות אלה כחלק מעבודת מטה רחבה יותר", ההחלטה בעניין זה תתקבל לאחר בחינה חיצונית שהמשרד הזמין בנושא "עיצוב ופיתוח ההון האנושי בישראל". המשרד התחייב בתגובה זו לבג"ץ כי תתקבל החלטה בעניין עד סוף אותו חודש (יוני 2022).

ואולם, בעקבות פיזור הכנסת, החליט בג"ץ לאחר דיון שקיים בחודש נובמבר 2022, כי הנושא יועבר לטיפול של השר החדש לאחר שתוקם ממשלה חדשה, ועל כן נתן אורכה של שלושה חודשים נוספים כדי לעדכן בהתפתחויות בנושא. 

לאחר מינוי השר ניר ברקת, עדכן משרד הכלכלה את בית המשפט בחודש אפריל 2023 כי השר מבקש לגבש "תפיסה כוללת בנוגע לתחום התעסוקה וההכשרה, ודרכי מתן המענה על-ידי שירות התעסוקה לדורשי ומחפשי עבודה". והוסיף כי בכוונתו ליישם את "תפיסת 'הלקוח במרכז' הן כלפי דורשי העבודה והן כלפי המעסיקים" וזאת "תוך הטמעת תפיסה שירותית רב ערוצית בסיוע מערך הדיגיטל הלאומי". בחודש מאי פורסם בכלי התקשורת על כוונת השר ברקת להשיק אפליקציה חדשה למטרה זו. בעדכון זה, גם מסרו המשיבים כי השר ביקש מבקש לשנות ולעדכן את הקריטריונים להקמת לשכות תעסוקה חדשות, ולשקול בכך את האוריינות הדיגיטלית של תושבי המקום והמשאבים הטכנולוגיים העומדים לרשותם.

בתגובה לעמדה החדשה של משרד הכלכלה, הבהירו העותרים לבג"ץ כי בחודש יוני 2021 שירות התעסוקה עצמו העיד בדו"ח שחיבר, כי בולטת רמה נמוכה במיוחד של מיומנויות דיגיטליות בקרב דורשי עבודה בדואים בדרום. משכך, הדגישו העותרים כי אין היתכנות שבחינה כזו תוביל למסקנה כי שירות מקוון יוכל לייתר את הצורך להקים את הלשכות ביישובים הבדואים. כל זאת, נוסף על כך שבחינה מחודשת של מדיניות אינה פוטרת את המשרד למלא באופן מיידי את חובתו על פי חוק.

לאחר שבג"ץ איפשר שתי אורכות נוספות, מסרו המשיבים בהודעת העדכון האחרונה (23.7) כי המנכ"ל מבקש להוסיף ולבחון את הנושאים הדיגיטליים שנכללו בתכנית, "לרבות האפשרות לעשות שימוש באינטליגנציה מלאכותית" והוסיפו כי הם מעריכים "בזהירות רבה" שבחינה כזאת תתאפשר עד תום שנת 2023.

למרות שלא חל שום שינוי בעמדת משרד הכלכלה, בג"ץ החליט אחרי שלוש הודעות מעדכנות של המדינה לדחות את העתירה, משום שסבר שבעקבות התקדמות הפרוייקט הדיגיטלי "לא מן הנמנע כי שינוי אופי השירות הניתן בלשכות התעסוקה ככלל, ישליך על פריסתן ומיקומיהן במחוז דרום כולו, ומכאן גם על הצורך בלשכות תעסוקה ביישובים". עוד נאמר בפסק הדין כי בית המשפט לא מצא טעם להותרת העתירה תלויה ועומדת לשם "פיקוח" של בית המשפט, ואולם טענות העותרים שמורות להם, וביחס להחלטות עתידיות הם יוכלו לעתור שוב לבית המשפט. 

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה מסרה:

"בג"ץ העניק לשר הכלכלה היתר להמשיך ולהימנע מלבצע את חובתו על פי חוק, למרות שכבר שנתיים מונחת המלצה מקצועית מחייבת של הגורם המוסמך לפתוח לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים. עולה מפסק הדין, שכל שעל השר לעשות כדי להמשיך ולהפלות את הציבור שהכי נזקק לשירותים אלה, הוא להודיע לבית המשפט שהוא הורה על קיום עבודת מטה שתבחן מחדש את המדיניות כולה. עד שמדיניות כזו תגובש אם בכלל, ימשיכו לקבל שירות ביישובים היהודיים והערבים יצטרכו לחכות."

חיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי מסרה:

"מוזר שלמרות המלצת מנכ"ל שירות התעסוקה לפתוח חמש לשכות, נתפס בית המשפט לתכנית המקוונת של ברקת. כידוע, בישובים הבדואים רשת האינטרנט אינה מן המשובחות, חלקים גדולים באוכלוסיה חסרים אוריינות דיגיטלית כך שהתכנית אינה רלוונטית עבור רבים. כנראה שנמשיך לראות אחוזי אבטלה גבוהים ואחוזי תעסוקה נמוכים של נשים עוד שנים רבות."

הודעות קודמות לעיתונות

ארגוני חברה אזרחית ומועצות מקומיות עתרו לבג"ץ בדרישה להקים לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב 20.3.2022

עדאלה ופורום דו קיום בנגב דורשים הקמת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בדרום 17.11.2021