ארגונים עתרו לבג"ץ נגד חידוש איכוני השב"כ
|
עדכון (2.12.2021): עם הגשת העתירה הורה בית המשפט למדינה להגיב עד למחרת, וקבע דיון ל-1.12.2021. בתגובת המדינה לקראת הדיון נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את איכוני השב"כ בתקנות שעת חירום, למרות פסק הדין של בג"ץ בנושא, משום שמדובר ב"כמעין ראשית מגיפה נוספת". ב-2.12.2021 דחה בג"ץ את העתירה. בפסק הדין נקבע כי שינוי הנסיבות משמעו שהקביעות של בג"ץ בעבר לא הופרו. נקבע ששימוש בתקנות שעת חירום בשל הדחיפות שראה משרד הבריאות ולצורך השלמת החקיקה לא מצדיק את התערבותו של בית המשפט, אך שפרק הזמן הראוי להשלמת החקיקה ולביטול תקנות שעת החירום הוא "ימים". מאוחר יותר באותו היום, החליטו ראש הממשלה ושר הבריאות שלא להמשיך "בשלב זה" בהפעלת האיכונים. |
האגודה לזכויות האזרח בישראל , עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, רופאים לזכויות אדם וארגון פרטיות ישראל עתרו לבג"ץ ב-29.11.2021 בדרישה לעצור את תקנות שעת החירום המתירות את השימוש באיכוני השב"כ לצורך המאבק בזן הקורונה אומיקרון, שעליהן הוחלט בממשלה יום לפני כן.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, התייחסו הארגונים לפסיקות הקודמות בנושא, וציינו כי בג"ץ קבע בעבר כי הסמכת השב"כ למעקב אחר אזרחים לצורך המאבק בקורונה אינה מידתית, ופוגעת הן בזכות לפרטיות והן בזכות לחירות ובזכות לכבוד. עוד נכתב בעתירה כי בית המשפט דן לעומק בנושא ומצא כי התועלת השולית של ההסתמכות על איכוני השב"כ לא רבה בבלימת התפשטות המגיפה, וכי נזקה גדול מהתועלת. לפיכך קבע בג"ץ שהממשלה יכולה להסמיך את השב"כ לעקוב רק אחרי חולים שלא משתפים פעולה עם חקירה אפידמיולוגית. בעתירה נטען גם כי הממשלה החזירה את איכוני השב"כ באמצעות הכלי הלא דמוקרטי של תקנות שעת חירום, אף שבג"ץ פסק שכדי להסמיך את השב"כ למעקבי מגעים יש צורך בחוק ולא ניתן להסתמך על החלטת ממשלה.
עוד ציינו הארגונים בעתירתם כי באפריל 2020 בעיצומה של מגיפת הקורונה וללא חיסונים הורה בג"ץ לממשלה לא להסמיך את השב"כ בלי חוק, ולכן אין כל אפשרות לעשות זאת בנובמבר 2021 כאשר הממשלה ערוכה היטב להתמודדות עם המגיפה וכי מדובר בעוד הפרה בוטה של החלטת בג"ץ, ושימוש פסול בתקנות שעת חירום.
בג"ץ 8196/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הממשלה
עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח:
"הפעלת השירות החשאי נגד אזרחים מערער את האמון הבסיסי שבין האזרח לשלטון ולא בכדי אין שום דמוקרטיה אחרת בעולם שבחרה במעקב כפוי על האזרחים על ידי שירות הביטחון כדרך לניהול המגיפה. כפי שציינה הנשיאה חיות, "השימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה". אין עוררין על כך שצריך להבטיח את בריאות הציבור בימים של מגיפה עולמית. על מנת לעשות זאת, ישנה חלופה טובה ומידתית לאיכוני השב"כ – מערך התחקורים האפידמיולוגיים, שעד עתה התגלה כיעיל ומדויק יותר מאיכוני השב"כ באיתור מגעים המובילים להדבקה".
עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה מסרה:
"בתקופת משבר הקורונה הותקנו בישראל מספר חסר תקדים של תקנות לשעת חירום, למרות שהייתה כנסת מתפקדת. על אף שבעקבות פסיקת בג"ץ עברה חקיקה שהיתה אמורה להסדיר את פעולת הממשלה בתקופת החירום, מוצאת עצמה הממשלה הנוכחית חוזרת לעשות שימוש לרעה בכוחה והיא פועלת ללא סמכות."
הודעות לעיתונות קודמות:
עדאלה: אין לאשר את הארכת תוקף הסמכת השב״כ לבצע איכון סלולרי 29/04/2020
ארגונים עתרו לבג"ץ נגד חוק איכוני השב"כ 16/08/2020
בג״ץ דחה את עתירת עדאלה נגד קנסות שניתנו מתוקף תקנות שעת חירום בתקופת הקורונה 10/01/2021
דו"ח חדש של עדאלה: תפקוד בג"ץ במצבי חירום 19/08/2021
