ארגונים עתרו לבג"ץ נגד חוק איכוני השב"כ
ב-16.8.2020, הוגשה עתירה לבג"ץ בשם האגודה לזכויות האזרח, מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת פרטיות ישראל, לביטול החוק המסמיך את השב"כ להשתמש ביכולות המעקב ההמוני שהוענקו לו לצורך מעקב אחר נשאי קורונה מאומתים ואחר אזרחים שבו במגע עמם.
בעתירות הקודמות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה בנושא, עת המדינה עשתה שימושבחוק השב"כ לצורך הסמכת השב"כ, פסק בג"ץ כי על הממשלה לחדול מהשימוש בשב"כ וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצותה להמשיך בהסדר זה. בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות.
לאחר פסק הדין זנחה הממשלה את הרעיון לקדם חוק, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ, אך עם העלייה במספר החולים המאומתים ביקשה הממשלה מהכנסת לחוקק חוק והוא אכן נחקק בהליך בזק ביום 1.7.2020 כהוראת שעה ל-21 ימים, ולאחר מכן הפכה הוראת השעה הזמנית להוראת שעה קבועה לחצי שנה.
בעתירה טוענים עוה"ד גיל גן-מור ודן יקיר כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ רק לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, וכי כלים אלו פוגעים בצורה קשה ומתמשכת בפרטיות ובחירות. לעמדת הארגונים מדובר באמצעי קיצוני ולא מידתי שהנזק שלו עולה על התועלת, ובמיוחד שיש לו חלופות – בראש ובראשונה - שיפור מערך החקירות האנושיות, אשר הוא מחדל מתמשך, הן בכמות החוקרים והן בכלים שניתנו להם.
בעתירה צוין כי יש הגזמה בחשיבות שמיחסת המדינה לאמצעי השב"כ. חקירה אפידמיולוגית היא רק אחת מהאסטרטגיות להתמודדות עם המגיפה, ויש אמצעים נוספים לטייב את החקירות האנושיות, שלא ננקטו. אין פסול בטיוב החקירות באמצעים טכנולוגיים אך יש אמצעים חלופיים מידתיים יותר ומדויקים יותר מאמצעי השב"כ, כמו המגן 2 ואמצעים אחרים. לעומת זאת, אמצעי השב"כ לא בהכרח מתאימים למשימה של זיהוי מגע קרוב, ושולחים רבים לבידוד כפוי שגוי ללא הצדקה אפידמיולוגית. מאז חודשו איכוני השב"כ קרוב ל-300 אלף איש הוכנסו לבידוד בעקבות אמצעי השב"כ, ומעל 60% מההשגות מתקבלות בסופו של דבר, והנזק של השימוש בשב"כ הוא אדיר.
עוד נטען בעתירה כי לצורך ביצוע המעקבים השב"כ מסתמך על מאגר נתוני תקשורת עצום שנוצר מכוח סעיף 11 לחוק השב"כ, וכי ספק אם יצירת מאגר כזה, האוגר דרך קבע נתוני תקשורת רבים של אזרחים תמימים, באופן שמאפשר הפקת מהירה של מידע אישי ואינטימי ביותר, היא חוקית גם כשזה לצרכי ביטחון המדינה, קל וחומר שזה לצורך סיוע בחקירה אפידמיולוגית. המאגר רחב יתר על המידה מהנדרש למשימה, הוא חשאי, לא מפוקח ולא שקוף. לכן מבקשים הארגונים לקבוע כי לא ניתן להסתמך על סעיף 11 לחוק השב"כ לצורכי חוק מעקבי הקורונה.
בעתירה מדגישים הארגונים שהמאבק בקורונה מחייב התמודדות ממושכת ואיזון מורכב בין קיום שגרת החיים לבין ההגנה על בריאות הציבור. אין לראות בו סוגיה של ביטחון לאומי המצדיקה השעיה של זכויות אדם ושימוש בגוף כמו השב"כ, ויש לנהל את המשבר תוך הגנה על הזכויות החוקתיות ובאופן אזרחי.
בג"ץ 5746/20 האגודה לזכויוית האזרח בישראל נ. הכנסת
הודעות לעיתונות קודמות
בג"ץ קבע כי הממשלה אינה רשאית להמשיך להסמיך את השב"כ לעקוב אחר אזרחים ללא חקיקה מיוחדת 26.4.2020
מרכז עדאלה והרשימה המשותפת הגישו לבג״ץ עתירה מתוקנת בנושא האיכון הסלולרי 5.4.2020
צו ביניים בעתירות שהוגשו לבג״ץ נגד תקנות לשעת חרום המאפשרות מעקב באמצעים דיגיטליים 19.3.2020
עדאלה והרשימה המשותפת עתרו לבג״ץ נגד תקנות שעת חרום המאפשרות מעקב באמצעים דיגיטליים 18.3.2020
