עדאלה: עונשי מינימום בעבירות נשק לא יסייעו למאבק בפשיעה ויביאו לפגיעה בזכויות נאשמים

ביום 7.12.2021, פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש (פלילי) עמית מררי, היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק ולפרקליט המדינה עמית איסמן, בעקבות אישורה בקריאה שניה ושלישית של הצעת החוק לעונשי מינימום בעבירות נשק שעבר לפנות בוקר של אותו היום.  (תיקון חוק העונשין – קביעת עונש מזערי לעבירת החזקת נשק בלא רשות על פי דין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021)

הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), אומצה על ידי הממשלה במסגרת תכנית כוללת של "צוות השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית", שכוללת בין היתר הפעלה של השב"כ והצבא, חקיקה שתתיר חיפוש ללא צו ועוד המצטרפים לאמצעי שיטור נוספים שיוחדו אך ורק לאזרחים ערבים כמו הקמת יחידת מסתערבים שתפעל ביישוביהם.

על פי תיקון החוק, חובה על בית המשפט להטיל על המורשעים בעבירות החזקה וסחר בנשק, עונשים מינימאליים שלא יפחתו מרבע מהעונשים הקבועים בחוק. כך, העונש המינימלי לעבירה של רכישה או החזקה של נשק בהעדר טעמים מיוחדים יעמוד על שנה ותשעה חודשים; שנתיים וחצי לעבירה של נשיאה או הובלה של נשק;  שלוש שנים ותשעה חודשים לעבירה של ייצור, ייבוא או סחר בנשק. בנוסף, עונש מזערי זה יבוצע, לפחות בחלקו, כמאסר בפועל, כשכל סטייה מהוראה זו תהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

במכתב שהועבר באמצעות עו"ד עדי מנסור ממרכז עדאלה, נטען כי בכך שתיקון החוק מצמצם את שיקול דעתו של בית המשפט הוא פוגע בעקרון ההלימה הטמון ביסוד של ענישה אינדיבידואלית בהליכים פליליים. אמנם לשון החוק היא ניטרלית אך לפי תכליתה היא תיצור הלכה למעשה ענישה קטגורית בעלת אלמנט הפרדה בין נאשמים ערבים ליהודים, ומייצרת בכך שתי מערכות חוק וענישה נפרדות. משכך, תיקון החוק יגביר את מספר הכלואים הערבים בבתי הכלא, יעלה את הסיכון לפשיעה חוזרת ועלול להגביר את אחוזי הפשיעה בחברה הערבית. בנוסף, תיקון החוק מתייחס לעבירות הנשק באופן גורף מבלי לשים לב להבדל המהותי ביניהם, ומעניק בכך כוח משמעותי לתביעה ולפרקליטות בניהול תיקים פליליים, ומותיר בידיהם קלפי מיקוח חסרי תקדים. כוח זה יפגע בזכות להליך הוגן ואף עלול להוביל להודאות והרשעות שווא. בכך, תיקון החוק מגביר את חוסר השוויון ומעמיק את הפער הקיים בין ערבים ליהודים.

עוד נטען כי הפגיעה בזכויות היסוד שתגיע מיישום החוק, חורגת ממתחם הסבירות ונוגדת את התכלית שלשמה הוא נחקק, שהיא מיגור הפשיעה בקרב החברה הערבית. הפגיעה בביטחון האישי של האזרחים הערבים, והעליה המדאיגה במספר מקרי הירי בחברה הערבית נוצרו, בעיקר, מהאפליה העמוקה והשיטתית והעדר האכיפה ביישובים הערביים, כאשר הסמכויות המוקנות למשטרה מלכתחילה הוזנחו במשך עשרות שנים. החמרת הענישה על ידי הגדרת עונשי מינימום מהווה לדעת מרכז עדאלה אמצעי בלתי מידתי הפוגע בזכות להליך הוגן ובזכות לחירות.

לקריאת המכתב

 עו"ד עדי מנסור מוסיף:

"החמרת ענישה אינה פתרון קסם לבעיה שהשורשים שלה עמוקים. אי אפשר לצפות שחקיקה אשר תעמיק את האפליה באמצעות יצירת מערכות ענישה נפרדות ליהודים ולערבים, תביא לשיפור בתוצאות הטיפול בתופעה שמקורה באותה גזענות ואפלייה. החברה הערבית לא צריכה עוד דיכוי, היא זקוקה לשוויון".