בג״ץ הורה למשיבים להגיב לבקשת עדאלה למתן צו על תנאי בעתירה נגד חוק הלאום שהוגשה בשל התעלמותם מטיעונים על הפרת נורמות של המשפט הבינלאומי
ב-28.4.2021 הורה בג״ץ לכנסת ולמדינה להגיב עד ה-12.5.2021, לבקשה למתן צו על תנאי שהגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, בעתירה שהגיש לבג"ץ בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה, ועד ראשי הרשויות הערביות והרשימה המשותפת, נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
בג"ץ 5866/18 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ. הכנסת
לקריאת העתירה | נספחים
לקריאת הבקשה למתן צו על תנאי מ-27.4.2021
הבקשה הועברה כארבעה חודשים לאחר שהתקיים דיון ב-15 עתירות נגד חוק היסוד, בו התעלמה המדינה כליל הטיעונים בעתירה שמתחום המשפט הבינלאומי. בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין, סוהאד בשארה, מאיסאנה מוראני, פאדי ח’ורי וסאוסן זהר ממרכז עדאלה, נטען כי חוק היסוד נופל בגדר האיסורים המוחלטים על פי המשפט הבינלאומי ולכן הוא לא לגיטימי בהיותו חוק קולוניאלי ובעל מאפיינים של אפרטהייד.
לקריאת נייר העמדה של עדאלה על הצעת החוק
למידע נוסף על הדיון שהתקיים בבג״ץ
נוסף על כך, המשיבים לא התייחסו גם למסמכים שהגיש מרכז עדאלה בהודעת עדכון מדצמבר 2020, בהם נמסרו חוות דעת מאת גופים של האו״ם שחיזקו טיעונים אלה.
לקריאת הודעת העדכון שהגיש עדאלה ב-17.12.2020
מידע נוסף על המסמכים שהוגשו בהודעת העדכון:
מסקנות הסקירה התקופתית של ישראל של ועדת האו״ם לביעור האפליה הגזעית (CERD) - 13.12.2019
מכתב של ארבעה דַּוָּחים של נציבות האו״ם לזכויות אדם אל ממשלת ישראל - 2.11.2018
כעת מפנה הבקשה של עדאלה גם אל דו״ח ארגון Human Rights Watch, שפורסם אתמול המצביע על חשדות לביצוע של פשע האפרטהייד, בו נקבע גם כי חוק הלאום מפר את אמנת רומא.
לקריאת הדוח של ארגון Human Rights Watch, "הסף נחצה: הרשויות הישראליות ופשעי האפרטהייד והרדיפה"
עוד הוסיפו מרכז עדאלה בבקשה, כי השינויים האחרונים בתחולת המשפט הבינלאומי שעלו בהחלטה המקדמית של בית הדין הבינלאומי הפלילי בחודש פברואר, על פיה בסמכותו של בית הדין לדון בהפרות האמנה שהתבצעו על ידי ישראל בשטחים ובמזרח ירושלים, מחייבות מתן צו על תנאי למען בירור הסוגיות הללו.
בבקשת מרכז עדאלה הצביעו כי בתגובות המשיבים ובדיון לא ניתנו תשובות מספקות גם לגבי סוגיות אחרות שעולות מן העתירה ועל כן הבקשה מקבלת משנה תוקף. בין סוגיות אלה ישנן מעמדה הנוכחי של השפה הערבית, והשלכותיו המעשיות של סעיף 7 הקובע כי ״המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה״.
