בג"ץ אישר לפרקליטות המדינה להמשיך לפנות לרשתות חברתיות בבקשה להסיר פרסומי משתמשים
ב-12.4.2021 דחה בג"ץ את עתירת עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל, שביקשה להורות על הפסקת פעילות ״האכיפה האלטרנטיבית במסלול הוולנטרי" של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. מנגנון זה כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר אלפי תכנים בשנה או להגביל גישה אליהם, ולעיתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. הצנזורה על התכנים נעשית ללא סמכות כלשהי, ללא מתן זכות שימוע או הליך משפטי ולרוב גם ללא ידיעת המפרסם.
על העתירה ועל ההתפתחויות בתיק
בעתירה שהוגשה ב-26.11.2018 באמצעות עו"ד פאדי ח'ורי ועו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה, נטען כי מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית" פוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, וזאת ללא הסמכה בחוק ומבלי לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה.
בג"ץ 7846/19 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ. יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה
לקריאת מידע נוסף על העתירה
לקריאת העתירה
אל העתירה ביקשה גם להצטרף התנועה לחופש המידע כידידת בית המשפט. בעמדה שהוגשה באמצעות עו״ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות דיגיטליות ולזכויות אדם במרחב הסייבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית הודגש נושא היעדר השקיפות של פעילות יחידת הסייבר.
לקריאת העמדה
בתגובתה המקדמית טענה המדינה כי יש לדחות את העתירה על הסף שכן הרשתות החברתיות הן אלו שמסירות את התכנים ולא יחידת הסייבר בפרקליטות ומשכך הפניות של הפרקליטות אינן מהוות הפעלת סמכות שלטונית. הפרקליטות הודתה למעשה שהפניות מתבצעות בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק כפי שטוענים העותרים, וכי היא פועלת כאשר לדעתה עולה חשד לביצוע מעשה פלילי בפרסומים. עוד ציינו המשיבים כי כ-95% מהפניות אל פלטפורמות מקוונות נעשות על רקע בטחוני. וכי כ-87% מהפניות נעשות לחברת פייסבוק אשר מקבלת כ-90% מפניות הפרקליטות.
ב-3.8.2020 התקיים דיון לפני הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה מלצר וכב' השופט שטיין, שלאחריה נדרשה המדינה להציג את מקור סמכותה להפעלת מנגנון ״האכיפה האלטרנטיבית במסלול הוולונטארי״. זאת, לאחר שבמהלך הדיון חזרו וטענו המשיבים כי אין בכך משום הפעלת סמכות. כמו כן בהחלטתו, דרש בג״ץ להוסיף להשלמת הטיעון סקירה השוואתית על הסדרים דומים במדינות אחרות בעולם, בהם גוף ממשלתי מדווח על פרסומים לרשתות חברתיות, תוך התייחסות להסמכה החוקית שעל בסיסה הם פועלים.
לשאלה הראשונה, אודות מקור הסמכות להפעלת היחידה השיבה הפרקליטות בהשלמת הטיעון שמסרה ב-3.1.2021, כי אמנם אין הסמכה מפורשת לפעולתם בחוק, אך הסמכות נגזרת מתפקידו של היועץ המשפטי "כמי שעומד בראש מערך התביעה הכללית ומופקד על שמירת האינטרס הציבורי, אכיפת החוק ושמירה על שלטון החוק, ולשם מימוש תפקידים אלו". באשר לסקירה המשווה, ההסדרים הדומים היחידים שהציגו המשיבים לזה הנהוג בישראל נסמכו על חקיקה.
לנוכח האמור, ביקשו העותרים ב-24.1.2021 בתגובתם להשלמת הטיעון, כי בג"ץ ייתן צו על תנאי בעתירה שכן פעולת היחידה נעשית ללא כל בסיס חוקי. במסגרת זו חידדו העותרים כי פעילות הפרקליטות מהווה מסלול עוקף בתי משפט ופוגעת בעקרון הפרדת הרשויות. זאת, שכן הפרקליטות קובעת על דעת עצמה ומבלי הליך כלשהו כי מדובר בביטויים המהווים עבירה פלילית. כמו כן, הדגישו העותרים כי פניה למשפט המשווה מראה שהסדרים דומים במדינות אחרות מעוגנים במקור סמכות מפורש.
לקריאת תגובת העותרים להשלמת הטיעון
פסק הדין
בפסק הדין שתקצירו הוקרא על ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר במעמד טקס פרישתו, נקבע כי פעילות מחלקת הסייבר "חיונית לשמירה על הביטחון הלאומי והסדר החברתי". השופט מלצר פסק כי למרות שהאופן הוולונטרי בו פועלת מחלקת הסייבר איננו חף מקשיים בשל היעדר הסמכה לכך בחקיקה, היא תוכל להמשיך לפעול כך גם בטרם חקיקה כזו תתקבל. ההסדר הזה לדברי מלצר, משקף "מודל חדשני" אותו כינה "רגולציה הופכית", שבמסגרתו המדינה רק ממלאת תפקיד של גורם מדווח. נוסף על ההמלצה להסדיר את "האכיפה האלטרנטיבית" בחקיקה, בפסק דינו ניתנה גם המלצה רפה להתחשב בפגמים שהציגה התנועה לחופש המידע בעמדת הידיד שהגישה בדבר היעדר תיעוד שקוף של פעולת היחידה, וזאת בכפוף למגבלות ביטחוניות.
השופט שטיין הצטרף לפסק דינו של מלצר, ואילו הנשיאה חיות סברה שיש לדחות את העתירה על הסף, משום שלשיטתה נפלו שני פגמים בעתירה: חוסר בתשתית עובדתית ואי - צירוף מפעילי רשתות חברתיות כמשיבים. לדעת הנשיאה, פגמים אלה מקשים על קביעה חד משמעית באשר לפגיעה בזכויות יסוד ומשכך גם בשאלה האם נדרשת לשם פעילות הדיווח של היחידה הסמכה.
לקריאת תקציר פסק הדין
לקריאת פסק הדין המלא
בתגובה לפסק הדין מסרו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח:
״למרות שבג״ץ הכיר בפעילות האכיפה האלטרנטיבית של יחידת הסייבר כהפעלת סמכות שלטונית, הוא בחר לאפשר לה להמשיך להתקיים ללא כל הסמכה בחוק, ובכך לפגוע בזכויות יסוד. אין לנו אלא להצר על כך שהמורשת שבחר להותיר המשנה לנשיאה בפסק דין זה היא של פגיעה עמוקה בחופש הביטוי, ולא פחות מכך בעקרונות יסוד של שלטון החוק והפרדת הרשויות. חרף ההצעה שנשמעה בפסק הדין, להסדיר בחקיקה את עבודת יחידת הסייבר, בג״ץ הסמיך היום את המדינה בשילוב חברות מסחריות לקיים הליכי צנזורה מעין שיפוטיים, בהיעדר הזדמנות למפרסמים להגן על זכויותיהם או אפילו לדעת שפירסומיהם נידונים. קשה מכל היא הטענה שלא היו שותפים להליך נפגעים ספציפיים או הובאו ראיות לפגיעה, שהרי הסרת עשרות אלפי הפרסומים בדרך זו מדי שנה, נעשית במחשכים ומשום כך בדיוק העתירה הוגשה - מדובר במילכוד אשר מעניק למדינה צ׳ק פתוח לפעול מול פלטפורמות רשת ולקיים עימן יחסים לא פורמליים או שקופים לציבור, תוך פגיעה בזכויות המפרסמים שנותרים ללא הגנה.״
הודעות קודמות לעיתונות
בג״ץ דורש מפרקליטות המדינה להציג את מקור הסמכות להפעלת מנגנון הדיווח לרשתות החברתיות המוביל להסרת פרסומים ללא הליך משפטי 3.8.2020
המדינה לבגץ: אנו רק מסייעים לפייסבוק לאכוף את כללי הקהילה שלו 30.7.2020
עתירה לבג"ץ נגד פעילות "אכיפה אלטרנטיבית" של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה 26.11.2019
רשתות חברתיות ממשיכות לשתף פעולה עם יחידת הסייבר שפעילותה אינה חוקית 24.12.2018
עדאלה: פעולותיה של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה אינן חוקיות 17.9.2017