עדאלה לבג״ץ: בטלו את כל הקנסות שניתנו מתוקף תקנות שעת חירום בתקופת הקורונה
ב-29.7.2020 הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל עתירה לבג״ץ כדי שיורה ליועץ המשפטי לממשלה לבטל את כל ההליכים הנוגעים לעבירות פליליות ומנהליות, לרבות חיוב בקנסות, שהוצאו על בסיס תקנות שעת חירום שהופעלו בגין משבר הקורונה. כמו כן, מבקשת העתירה כי המדינה תשיב לנקנסים את כל הסכומים שכבר נגבו מהם בגין עבירות אלה. על פי נתונים של רשות האכיפה המעודכנים ל-5.7.2020, בין החודשים מרץ ליוני, שהינה התקופה שבה הופעלו התקנות המדוברות, חולקו למעלה מ-77,000 קנסות מהם שולמו עד כה 18.8% בלבד.
לקריאת דו״ח של מחלקת המידע של הכנסת: נתונים על אכיפה וגבייה של קנסות משטרתיים בגין עבירות הקורונה
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו״ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, נטען כי קביעת העבירות הפליליות שבגינן נגבו הקנסות באמצעות תקנות לשעת חירום, מנוגדת לסעיף הראשון לחוק העונשין הקובע כי עבירות וענישה יקבעו אך ורק באמצעות חקיקתם בחוק. כמו כן, האיסורים שהוטלו אינם נהירים ואף נגועים בסתירות פנימיות, באופן הנוגד את עקרונות שלטון החוק. העתירה גם רצופה עדויות על כך שהיעדר הנחיות ברורות הביאו אף לאכיפה סלקטיבית.
לקריאת העתירה – בג"ץ 5314/20 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישאל נ. היועמ"ש
אחת הטענות המרכזיות, המערערת על תוקפן החוקי של תקנות אלה, היא שקביעת עבירות פליליות באמצעות תקנות שעת חירום מנוגדת לחוק יסוד: הממשלה שכן לא היתה כל מניעה שאכיפת הגבלות הקורונה תוסדר באמצעות חקיקה ראשית בכנסת. טענה זו על חריגה מסמכותה של הממשלה, מקבלת גם חיזוק ממכתבו של היועץ המשפטי לממשלה מה-6.4.2020 אל ראש הממשלה בו התריע בפירוש כי:"בהתאם להוראות סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, וכן להלכה הפסוקה בעניין, לא ניתן לקבוע הסדרים חקיקתיים חדשים באמצעות התקנת תקנות שעת חירום, מקום בו ניתן לעשות כן באמצעות חקיקה ראשית בכנסת."
יתר על כן, העתירה דורשת לבטל את העבירות הפליליות משום שלפי החוק, תקנות שמייצרות עבירות פליליות חדשות חייבות לעבור פיקוח של הכנסת. זאת על מנת להבטיח שהגדרת העבירה תתאים לעקרון החוקיות ולוודא שאינה שרירותית או עמומה ושהיא יכולה להתוות התנהגות אסורה באופן ברור.
עו״ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה הוסיפה:
״היעדר פיקוח של הכנסת הוביל למצב של שרירות באכיפה ואי בהירות מתי הפרה של מגבלות הקורונה מהווה עבירה ומתי לא. וזאת במיוחד כאשר רבים מהקנסות ניתנו בגין התנהגות טבעית, ויומיומית שקשה לתחום אותה במישור הפלילי. לא רק שלשון התקנות אינו נהיר אלא שגם לא היו הנחיות ברורות כיצד לאכוף את הפרתן. התוצאה הינה שלגורמי האכיפה ניתן שיקול דעת גורף לפעול לפי ראות עינם, ואלפי אנשים עומדים בהליך פלילי ומנהלי, כאשר למעשה התקנות לא עונות על התנאים הבסיסים ביותר לפיהם על חוק צריך להיות ברור. לכן הפללת אלפי אנשים בדרך זו הינה בעייתית ביותר מבחינת זכויות האזרח."
הודעות קודמות לעיתונות
הרשימה המשותפת ועדאלה עתרו לבג״ץ נגד המשך התקנת תקנות שעת חרום ללא פיקוחה של הכנסת 5.4.2020
בג״ץ הציע להסדיר בחקיקה מסגרת לפעולת הממשלה בתקופת החרום 7.5.2020
תצלום: משטרת ישראל/פייסבוק
