הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת מקום מגורים)

הצעת החוק מבקשת להוסיף "מקום מגורים" לרשימת השיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי. החוק מספק מבחן פשוט לקביעה אם קיימת הפליה: מבחן המרחק הדומה. על פי המבחן, הפליה על בסיס מקום מגורים תתקיים בכל מקום שבו הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו ולא סירב כאמור, באותן נסיבות ובאותם תנאים, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה. בהקשר זה, "מקום מגורים" חל על כל שטח המדינה, לרבות השטחים הכבושים. חוסר ההבחנה בין מדינת ישראל לשטחים הכבושים הוא פסול. הצעת החוק מתעלמת מהעובדה שבכל אחד משטחים אלה חל מערך חוקים שונה. בנוסף, הצעת החוק מתעלמת מהעובדה שאדם יכול לסרב להיכנס לשטחים הכבושים מסיבות אידיאולוגיות או ביטחוניות או לסרב לעשות עסקים עם ו/או למכור את מוצריו לתושבי ההתנחלויות מסיבות אידיאולוגיות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בכנסת בחודש יולי 2012.