חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (חוק מימון עמותות)

חוק זה, שעבר בכנסת בפברואר 2011, מציג לעמותות דרישות דיווח ובקרה פולשניות. העמותות נדרשות להגיש ולפרסם דו"חות רבעוניים על כל התרומות שקיבלו מממשלות זרות או מתורמים ציבוריים, כולל דיווח מפורט על כל התחייבות שלהם לתורמים – בכתב או בעל פה. החוק גם קובע כי פרטים אלה יפורסמו באתרי האינטרנט של העמותות, של משרד המשפטים ושל רשם העמותות. התכלית המוצהרת של החוק היא שקיפות, אולם הדרישות הכלולות בו מיותרות מכיוון שכל ארגון ללא מטרות רווח בישראל כבר נדרש, לפי החוק הישראלי, למסור פרטים על מקורות המימון שלו ונתונים כלכליים נוספים באתר האינטרנט שלו. ארגונים ללא מטרות רווח נדרשים גם להגיש דו"ח שנתי לממשלה, שבהם עליהם לפרט אם קיבלו תרומות מממשלות זרות. החוק נועד לפגוע בעמותות ולערער את איתנותן הכלכלית, מכיוון שהמגבלות הכלולות בה עלולות לרפות את ידיהן של ממשלות זרות המעוניינות לתרום לארגוני זכויות אדם – העמותות הישראליות המקבלות מימון מממשלות זרות. תנועות ימין וקבוצות מתנחלים, הפועלות בניגוד לנורמות של המשפט הבינלאומי, מקבלות מימון מתורמים פרטיים ולכן לא ייפגעו מהחוק. יתרה מזו, החוק פוטר מעמידה בדרישותיו ארגונים התומכים בישראל, כמו ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וקק"ל. לכן האפליה היא חלק בלתי נפרד מהחוק. ארגונים פלסטיניים וארגונים המקדמים זכויות של פלסטינים פגיעים במיוחד, מכיוון שברוב המקרים אין להם גישה למימון ממקורות ממשלתיים ישראליים והגישה שלהם לקרנות פרטיות מקומיות מוגבלת יחסית.