תיקון מס' 10 לחוק האזרחות (ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה)

החוק, שהתקבל ב-28 במרס 2011, מאפשר לבתי משפט לשלול את אזרחותם של מי שהורשעו בבגידה, בריגול, בסיוע לאויב בשעת מלחמה, פגיעה בריבונות המדינה, שירות בכוחות האויב (לפי חוק העונשין), ובפעולות טרור כפי שהן מוגדרות בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, אם שר הפנים ביקש מהם לעשות כך על פי פסק דין פלילי שניתן. אפשר לבטל אזרחותו של אדם רק אם הנאשם הוא בעל אזרחות כפולה או אם הוא מתגורר מחוץ לישראל (במקרה כזה החוק מניח שהאדם האמור הוא בעל אזרחות כפולה). אם האדם אינו בעל אזרחות כפולה ואינו מתגורר בחו"ל, יינתן לו או לה מעמד של תושבות בישראל במקום האזרחות. זהו מעמד נחות, שהזכות להשתתפות פוליטית של המחזיקים בו מוגבלת מאוד. ב-26 באוקטובר 2010 שלח עדאלה מכתב ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת וביקש ממנו לא לתמוך בהצעת החוק. עדאלה טען שהמסלול הלגיטימי להתמודדות עם עבירות מסוג זה הוא המסלול הפלילי ושהצעת החוק היא חלק מסדרה של חוקים והצעות חוק המכוונים נגד האזרחים הערבים, בניסיון להפוך את אזרחותם לאזרחות על-תנאי, ברוח הסיסמה הימנית הקיצונית "אין נאמנות, אין אזרחות". התיקון החדש הזה בא בעקבות תיקון שהוכנס לחוק האזרחות ב-2008, שלפיו אפשר להפקיע את אזרחותו של אדם בנימוק של "הפרת אמונים או חוסר נאמנות למדינה". הפקעת האזרחות היא אחד הצעדים הקיצוניים ביותר העומדים לרשותן של מדינות. צעד זה עלול להביא לענישה אכזרית ולא מידתית, בעיקר אם הוא ננקט נגד קבוצה מסוימת של אזרחים.