תיקון מס' 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)

החוק, שעבר בכנסת ב-16 ביולי 2012, מציב בפני פלסטינים בשטחים הכבושים שנפגעו מידי כוחות הביטחון מכשולים כמעט בלתי עבירים להגשמת צדק, אחריות וקבלת פיצוי, ונותן למדינה פטור מאחריות גם אם המעשים בגינם מוגשות התביעות מהווים הפרה של המשפט הבינלאומי, דבר המבצר את חסינותה של המדינה מפני תביעות נזיקין המועלות נגדה. החוק פוטר את ישראל מאחריות לפגיעות גופניות ונזקים שגרם הצבא לפלסטינים בשטחים או פלסטינים מהשטחים. ראשית, התיקון מגדיר מחדש את המונח "פעולה מלחמתית" בכך שהוא מחליף את ההגדרה הקודמת הכוללת את הדרישה לסכנה ממשית לחייו או לגופו של חייל ישראלי בהגדרה חדשה לפיה פעולה מלחמתית הינה פעולה "בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במקומה הגיאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה". שנית, התיקון מוסיף הוראה חדשה, המאפשרת למדינה להעלות את הטענה פטור מאחריות בגין פעולה מלחמתית כטענה מקדמית. המדינה עשתה כן, בית המשפט יהיה חייב להכריע בה, וזאת בטרם הוגשו ונשמעו הראיות בתיק. כך למעשה, החוק מאפשר דחיית התביעה בטרם הבאת הראיות. שלישית, בחוק המקורי היתה המדינה פטורה מאחריותה לפגיעות גופניות ונזקים שנגרמו לנתיני מדינת אויב. התיקון הוסיף לאלה גם "מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל אשר שהממשלה הכריזה עליה בצו כ'שטח אויב'." הוראה זו צפויה לחול על רצועת עזה שישראל הכריזה עליה בשנת 2007 כעל "ישות עוינת". התיקון החדש עומד בסתירה לפסיקתו של בית המשפט העליון משנת 2005, אשר ביטל הוראה קודמת שפטרה את המדינה באופן גורף מאחריותה לנזקים ופגיעות גופניות כתוצאה מפעולות מלחמתיות שהתרחשו באזורים ששר הביטחון הכריז עליהם כעל "אזור עימות". יתרה מזו, פטור חדש זה חל באופן רטרואקטיבי מ-12 בספטמבר 2005, מועד ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה, ומאפשר לדחות תביעות שכבר תלויות ועומדות בבית המשפט. רביעית, התיקון קובע כי רק בתי המשפט במחוזות הדרום וירושלים יהיו מוסמכים לדון בתביעות לפי חוק זה, גם אם לתובעים ולעורכי דינם קל יותר להגיש את תביעותיהם בבתי משפט במחוזות אחרים.