במשך כשנה המדינה אינה מעבירה מידע אודות יישום תכניותיה למיגור העוני

בחודש פברואר 2018, פרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לרגל היום למיגור העוני בכנסת, שבע תכניות שמטרתן להביא לצמצום ממדי העוני בישראל. ב-23.1.2019 פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל אל המשרד בבקשה לקבל מידע אודות התכניות, ואולם לא קיבל עד היום מענה לשאלותיו.

בבקשת המידע שהעביר מרכז עדאלה, התבקש משרד העבודה והרווחה להעביר מידע בסיסי אודות יישום התכניות בכלל זה מתי החל יישומן, מהם הקריטריונים להשתתפות בהן, היכן הן מופעלות ובאיזה היקף, ומהן שיעורי האבטלה ביישובים בהן מיושמות התכניות. כמו כן ביקש עדאלה לקבל לידיו את פירוט התקציבים שאושרו והוקצו בפועל בכל אחת מן הרשויות בהן מיושמות התכניות, ולפרט כמה מן המשתתפים בהן יהודים וכמה ערבים.

על פי חוק חופש המידע, על רשות ציבורית להשיב למבקש המידע תוך-30 ימים מקבלת הבקשה. ב-26.2.2019 אישרה הממונה על חופש המידע את קבלת הפנייה, והודיעה כפי שמתיר לה החוק, על הארכת מועד התשובה ב-30 ימים נוספים, וזאת בשל עומסים שלדבריה היו מוטלים על המשרד. חרף תזכורות חוזרות ונשנות, טרם נתקבל מענה שהמשרד התחייב להעביר עד ל-23.3.2019.

על רקע ההשתהות הנמשכת, עתר מרכז עדאלה ב-8.12.2019 לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים כדי שיורה למשיבים למסור ללא כל דיחוי את המידע שהתבקש על ידיו. בעתירה המנהלית שהוגשה באמצעות עו"ד סארי עראף ממרכז עדאלה, נטען כי לצד הפרת הוראות חוק חופש המידע שכרוכה בהתנהלות המשרד העבודה והרווחה ביחס לבקשה, המידע הזה היה חייב מטבעו להיות שקוף ומונגש לציבור. זאת כדי לוודא שהתכלית העומדת בבסיס תכניות אלה, העוסקות באוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה, אכן תיושם כהלכה.

לקריאת העתירה

עו"ד סארי עראף  ממרכז עדאלה מוסיף:

"לעיתים, כמו במקרה זה, נושא השקיפות הוא בלב המהות של הפעילות הממשלתית המדוברת. במדינה הסובלת מאפליה ממסדית קשה, ובמיוחד נגד האוכלוסייה הערבית, חובת ההוכחה שנעשית פעולה אקטיבית כדי ליצור מציאות שוויונית יותר מוטלת על הרשויות. לכן, מדובר באבסורד שנדרש לפנות לבית משפט כדי לקבל את המידע האלמנטרי ביותר, כמו למשל מיהם הנהנים מאותן תכניות שהממשלה כה מתגאה בהם. המידע שאנחנו ביקשנו אינו מצריך מחקר עומק כלשהו, והוא צריך להיות קל מאוד להשגה. הדבר מלמד על אחת משתי אפשרויות: או שיש זלזול בסיסי בזכות המבקשים לקבל את המידע, או שיש משהו להסתיר בנתונים. ייתכן שאף גרוע מכך, ומדובר בשילוב של שניהם."