בית המשפט העליון בהרכב מורחב הפך פסיקה קודמת ואישר למדינה להחזיק בגופות נתינים פלסטיניים כקלפי מיקוח
בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2017 שקיבל את עתירתן של 13 משפחות פלסטיניות שדרשו את השבת גופות יקיריהם, ביקשה המדינה דיון נוסף בתיק כדי לאפשר להמשיך ולהחזיק בגופות לצורך שימוש בהן כקלפי מיקוח בעסקאות עתידיות. פסק הדין שניתן ברוב דעות של השופטים דנציגר וקרא ובניגוד לדעתו של השופט הנדל, קיבל את דרישת העותרים בהסתמך על הוראות החוק הבינלאומי.
היום, 9.9.2018, נתן בית המשפט העליון פסק דין בבקשה לדיון נוסף מאת המדינה, שבו התיר את המשך החזק הגופות. פסק הדין שניתן ברוב דעות (הנשיאה חיות בהסכמת השופטים הנדל, עמית וסולברג כנגד דעתם של השופטים פוגלמן, ברק-ארז וקרא) כי תקנות לשעת חירום מסמיכות את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מי שהוגדרו כחללי אויב משיקולים שהשופטים הגדירו כמשרתם את ביטחון המדינה ושלום אזרחיה לצורכי משא ומתן להשבת חיילי וחללי צבא ישראלי.
עמדת המיעוט קיבלה את דעת באי כוח המשפחות כי גם תקנות שעת חרום אינן מסמיכות את הצבא להחזיק גופות כקלפי מיקוח וגם החזקתן מנוגדת לעקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי.
מעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נמסר:
"זה המקרה הראשון בהיסטוריה המודרנית שבית משפט מאשר למדינה להחזיק בגופות של נתינים הנמצאים תחת שליטתה ואשר חלים עליהם דיני הכיבוש ולהשתמש בגופותיהם כקלפי מיקוח. זהו אחד מפסקי הדין הקיצוניים ביותר שניתנו על ידי בית המשפט העליון מאז 1948 בכך שהוא מערער על היסודות ההומניים האוניברסליים הבסיסיים ביותר. פסק הדין עומד בניגוד לחוק הישראלי ומפר את האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי ובראשם האמנה הבינלאומית האוסרת על עינויים ויחס אכזרי ובלתי אנושי כלפי בני אדם."
מר מוחמד עליאן, אחד העותרים, מסר בשם המשפחות:
"מדובר בפסק דין גזעני ביותר המנוגד לחוק הבינלאומי ואשר מתיישב עם החלטות פוליטיות של ממשלת ישראל, והוא בבחינת ענישה קולקטיבית? המשפחות ישקלו פניה לערכאות בינלאומיות בנושא ויעשו הכל כדי להשיב את גופות יקיריהן"
