למרות פסיקת בג"ץ קודמת בנושא: המדינה ממשיכה להפלות יישובים ערביים בקביעת אזורי עדיפות
ב-8.7.2019 פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנהל רשות מקרקעי ישראל שמרון עדיאל, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואל שר האוצר משה כחלון, בבקשה לבטל את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בנושא הנחות בהקצאת קרקע באזורי עדיפות לאומית.
ההחלטה שפורסמה בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בחודש אפריל השנה, נסמכת על סיווג יישובים בהחלטות ממשלה בתחום קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, והיא מעניקה הנחות מפליגות בדמי חכירת קרקע באזורים אלה. על פי החלטת הממשלה, יישובים יזכו להנחה במידה והן ממוקמות בנפה אשר הוגדרה כפריפריה גיאוגרפית בהתאם לשקלול ממוצע נתוני מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות הנכללות באותה נפה. שקלול הממוצע הנפתי הוביל לתוצאה של הכללת נפות גולן, צפת, באר שבע, כנרת, עכו ויזרעאל והוצאת היישובים באזור המשולש.
בפניית עדאלה, טוענת עו"ד סוהאד בשארה מנהלת היחידה לקרקע, תכנון ובניה, כי קביעת אזורי העדיפות לפי מפתח זה הינה מפלה ושרירותית. ההחלטה אף מובילה למצב שלא נכללו ברשימה יישובים המסווגים כיישובי פריפריאליות חברתית ונמצאים במדד פריפריאליות ומדד חברתי כלכלי זהה ואף נמוך מיישובים אשר כן נכללו ברשימה.
יצוין כי היישובים חריש ומצפה אילן, אמנם ממוקמים באזור המשולש, אך כן נכללו ברשימת יישובי העדיפות הלאומית מכוח החלטת ממשלה אחרת (מס' 870), המזכה אותם בהטבות אלה בהיותם יישובים חדשים. זאת, בעוד ישובים ערביים הסמוכים להם, המוגדרים כאמור באותה פריפריאליות חברתית לא נכללו ברשימה.
לא זו בלבד ששקלול הממוצע של כלל היישובים בנפה קובע את זכאותה של הנפה להיכלל ברשימת מקבלי ההטבה, אלא שמוסבר בהחלטה כי אמנם סיווג היישובים עצמם הינו מבוסס על החלטת ממשלה קודמת (מס' 1527), אך ישנם שינויים בסיווג. מעיון ברשימת היישובים עולה, כי 25 מהם סווגו בעדיפות נמוכה מכפי שסווגו בהחלטת הממשלה המקורית, כאשר כולם יישובים ערביים. הסיווג של היישובים העירוניים הינו שרירותי ומביא למצב בו יישובים ערביים הנמצאים באשכול חברתי כלכלי ומדד פריפריאליות נמוכים נמצאים כיישובי עדיפות לאומית ב' כאשר יישובים יהודיים סמוכים הנמצאים במדדים זהים או יותר גבוהים מסווגים כיישובי עדיפות א'. מבדיקת יישובים באזור הנגב, עולה כי היישובים הבדואיים אום בטין, אלסייד, חורה לקיה ורהט – כולם באשכול חברתי-כלכלי 1 - מוגדרים כיישובים באזור עדיפות ב', בעוד ישובים כמו טללים, רביבים ולהב – הנמצאים באשכול חברתי-כלכלי 7 ו-6 – מוגדרים כאזור עדיפות א'. גם בגליל התמונה דומה בה ריינה, עין מאהל וטורען, הנמצאים באשכולות 2-3 מוגדרים כאזור עדיפות ב', לצד נצרת עילית שבאשכול 5 ומוגדרת באזור א'.
מרכז עדאלה טוען כי אי מתן משקל לפריפריאליות החברתית ולשיקולים ענייניים מנוגד לתכליות החוק, ומדגיש כי בעבר עתר לבית המשפט העליון נגד החלטתו של ראש הממשלה לסווג 492 יישובים כאזורי עדיפות לאומית א', מתוכם ארבעה יישובים ערבים. פסק הדין שניתן בזמנו על ידי שבעה שופטי ההרכב, הורה על ביטול הסיווג רק מחמת התוצאה הסופית אליה מוביל השימוש בקריטריון. כמו כן, בג"ץ מתח ביקורת על עצם העובדה שההפליה התבטאה גם כאשר ישובים סמוכים זה לזה, היהודיים נכללו בסיווג והערבים הודרו ממנו (בג"ץ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל)
מרכז עדאלה ביקש על סמך כל האמור לבטל את החלטות הממשלה ורשות מקרקעי ישראל ולקבוע במקומן מדדים שיובילו תוצאה שוויונית במתן ההטבות.
עו"ד סוהאד בשארה שהעבירה את הפנייה מוסיפה: "התוצאה האבסורדית של מדיניות הממשלה ורשות מקרקעי ישראל היא שישובים נחשלים, על פי מדדים אובייקטיביים של פריפריאליות חברתית, אינם זוכים להטבות, בשעה ששכניהם, שבחלקם מתגוררים בישובים ברמה סוציואקונומית גבוהה, נהנים מהן. יצירת מארג קריטריונים שמפלה באורח שיטתי את האזרחים הערבים, היא פרקטיקה שקטה שהממשלה מפעילה בכל תחומי החיים, וכעת אנו רואים מופע נוסף שלה גם בתחום הקצאת קרקע, שבו ממילא ישנה הפלייה מובנית וארוכת שנים. בג"ץ כבר קבע בעבר שהתנהלות זו אינה חוקית, וסביר יקבע כך שוב אם יידרש לסוגיה"
הודעות קודמות לעיתונות
(צילום: מתוך קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל)
