בעקבות עתירת ארגוני זכויות אדם הודיעה ישראל כי תשיב 65 סירות שתפסה מידי דייגים מעזה
בתגובתה לבג”ץ, השיבה פרקליטות המדינה כי בכוונתה “לפעול במהלך החודשים הקרובים להשבת הסירה לרצועת עזה, כמו גם את שאר סירות הדיג מרצועת עזה שנתפסו על-ידי חיל הים ושלא התבקשה החרמתן (כ-65 סירות), והכל בכפוף לשיקולים ביטחוניים ומדיניים ולהערכת המצב הביטחונית”.
בתשובה לכך, הגישו הארגונים תגובה נוספת לבג”ץ, שבה הם עומדים על דרישתם לשחרור מידי וללא תנאי של כל הסירות, יחד עם הציוד שהיה על סיפונן. זאת, כדי למנוע הישנות מקרים, שבהם המדינה השיבה סירות לבעליהן ללא הרכוש שהיה עליהן. כמו כן, העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למדינה להציג לוח זמנים ברור להחזרת הסירות, שכן אין בתגובתה כל התייחסות לנושא. הארגונים מדגישים כי חרף המחלוקת המשפטית בין הצדדים על חוקיות תפיסת הסירות, הרי שמתגובת המדינה עולה בבירור כי לא היה כל צורך בהחזקתן. כמו כן, אין כל בסיס לפגיעה ברכושם ובמקור פרנסתם של בעלי הסירות ובני משפחותיהם.
עו”ד מונא חדאד מארגון גישה, שמייצגת את עתירת הארגונים: “תפיסת הסירות והחזקתן בידי ישראל, במשך חודשים ושנים, נעשית בחוסר סמכות ובניגוד להוראות הדין הבינלאומי. טענת המדינה שהתפיסה מתבצעת בגלל הפרת מגבלות דיג, שמוטלות ומשתנות באופן שרירותי, אינה יכולה להצדיק את הפגיעה החמורה ברכושם ובפרנסתם של הדייגים ובני משפחותיהם. תשובת המדינה מרמזת כי תעשה כל שביכולתה להתחמק מפסיקה ברורה, שהיתה עשויה להביא סוף לפרקטיקה ענישתית ולא חוקית, שכל מטרתה להטיל אימה על הדייגים בעזה”.
בג”ץ 734/19 עבד אלמעטי אברהים עבד אלמעטי הביל נ. משרד הביטחון (29.1.2018)